לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

לשאוף לנשוף

כינוי:  Xanty72

בת: 52



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2007

איך חופש נראה?


לפני כמה זמן ראיתי תוכנית שבה רינו צרור (יוחזרו התלתלים! מספיק להתבייש בתלתלים!) מראיין אישה ערבייה, שאלוהים יסלח לי, אבל אני לא זוכרת את שם משפחתה, רק את שמה הפרטי, אבתסאם. הוא ראיין אותה מכיוון שהיא רצה למועצת העיר בפרדיס, פעילה למען השלום, בעלת דעות מאוד מיוחדות, באמת, אישה מרשימה ביותר.

האישה המאוד מרשימה הזאת ישבה בביגוד מוסלמי מסורתי וצנוע, וקצת נהיה לי דיסוננס בין הדעות לבגדים שלה. תוך כדי צפייה נזכרתי גם שקראתי לא מעט בשנים האחרונות על נשים מוסלמיות במדינות מערביות שבוחרות לחזור ללבוש המסורתי, וגם על נשים דתיות אצלנו, שקוד הלבוש שלהן מאוד ברור.

רוב הנשים המוסלמיות שבחרו לחזור ללבוש המסורתי דיברו דווקא על תחושה של חופש שהצניעות מעניקה להן, ואני, עד אבתסאם, כל פעם גיחכתי לעצמי נוכח האמירה הזאת, "נו באמת, חופש, בתחת שלי." הייתי נוחרת, "איזה חופש יש בלזרוק על עצמך שמיכה, להסתיר את עצמך לגמרי, רק כי זה מה שגברים מצפים שתעשי?!" לא משנה שבד"כ המרואיינות היו נשים מאוד נבונות, מאוד מודעות, לי היה ברור שהן סובלות משטיפת מוח ושהן מהוות עוד ביטוי מדאיג להתפשטות הפונדמנטליזם האסלאמי, או יה!

אבל אבתסאם הכריחה אותי לחשוב. מדובר באישה שיוצאת בתוקף ובאומץ נגד מוסכמות עמוקות מאוד בחברה שהיא חיה בה. היא אישה חזקה ובעלת חשיבה עצמאית באופן שאני רק יכולה לחלום עליו, והיא באמת הרשימה אותי, אז פתאום נהיה לי קשה ליישב בין הידיעה שלי על כך שנשים שמתלבשות עפ"י קוד מאוד צנוע הן שטופות מוח אומללות, ובין האישה הזאת מולי, שהחליטה לבד, כמו הרבה מאוד נשים אחרות, שכך היא רוצה להתלבש.

התחלתי לחשוב על החופש שלי לעומת החופש שלה, אני חופשייה לחשוף פחות או יותר מה שבא לי, אני יכולה להסתובב כמעט בערום ברחוב, אבל זה שאני יכולה פתאום להחליט להסתובב כך - לפני שאני אצא להסתובב ברחובות כמעט בערום הגוף שלי יעבור תהליך גוזל זמן, מעיק ודי מכאיב, כי איך שהוא עכשיו, הוא לא בסדר, הוא פויה. היא מסתירה את הגוף שלה מהעין הציבורית, אבל מתחת לבגדים הצנועים בצורה קיצונית שלה היא נושאת גוף שחי בידיעה הבלתי פוסקת שהוא נחשק, ודווקא בגלל שהוא נחשק אסור לחשוף אותו. אני זוכרת שיצא לי גם להסתכל איך בנות דתיות אצלנו נושאות את עצמן, והן חיות בתוך הגוף המוסתר הרבה יותר בנוח ובאגביות מכפי שאני חיה בגוף החשוף. אז מי כאן חופשייה ומי שטופת מוח? אני, שהגוף החשוף שלי הוא מקור לדאגה שמא הוא לא במצב מטופח כראוי, או הן, שיודעות שהגוף המוסתר שלהן הוא פחות או יותר הדבר הכי נחשק שיש?

 

 

נכתב על ידי Xanty72 , 8/6/2007 19:28   בקטגוריות הגיגים בתרי-זוזי  
58 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קרי ומיסטר ביג ב-10/6/2007 16:21



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לXanty72 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Xanty72 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)