לשאוף לנשוף

ודי ברור לי שזה לא אני. לא, אני בסדר, בהתחשב.

נכון שכדי לצאת במחאות זועמות על המחיר הכבד של מיתוס היופי רצוי שתהיי כוסית, כי הטענה הראשונה תהיה שאת חושבת ככה כי את כונפה? אז באווירה הציבורית הנוכחית, כנראה כדי להגיד שמישהו השתגע בכל הנוגע ליחס לצבא, רצוי להזכיר עבר צבאי.

אז כן, שרתתי בצה"ל. תרמתי לצבא, בהתנדבות, זאת אומרת בחינם, מרצוני החופשי וללא תשלום עוד חצי שנה מחיי מעבר לשנתיים הנדרשות, כל אחיי שרתו בצבא, כולם בתפקידים קרביים, כולם עושים מילואים היום, ואבי, שיחיה, שירת במילואים שנים ארוכות. יופי? הנקודה הזאת מכוסה? הלאה.

במשך זמן מאוד ארוך הרגשתי גם לא בנוח עם התופעה שחלקים גדולים מהאוכלוסייה, בכללם אנשים שנחשבים מובילי טרנדים, לא מתגייסים, או מתגייסים ומשתחררים מאוד מהר, כי השירות לא מתאים להם. לא יודעת, לי למשל מייקל לואיס נראה מספיק בריא בשביל לרוץ על ג'בלאות, אבל אם צה"ל בחר לשחרר אותו, כנראה צה"ל ידע מה הוא עושה. כן, אני מודה, גם הרגשתי לא בנוח בגלל שרוב כוכבי הסרט "בופור" לא שירתו, לא בגלל שצריך להיות חייל כדי לשחק חייל, אלא כי אנחנו לא שווייץ, אלא מדינה קטנה מוקפת אויבים שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, אה, והייתה גם שואה, ובלה בלה בלה.

אחרי שכל זה נאמר, הגל העכור נגד ה"משתמטים" מתחיל להפחיד אותי. לא מדובר בתחושה לא נוחה, אלא בפחד אמיתי, כי משהו מגעיל קורה במדינה הזאת כבר המון המון שנים (40, אם נרצה לדייק) אבל כמה שקשה להאמין בזה, לא עברי לידר, אביב גפן, רן דנקר או אושרי כהן אשמים במה שמגעיל כאן, הם דווקא מתחילים להיראות כאופציה השפויה.

קודם כל, אולי מישהו שכח, אבל כל ה"משתמטים" הגיעו למעמדם כי צה"ל בחר לוותר עליהם. איכשהו העובדה הזאת נוטה להישמט מהזיכרון. לא מדובר באנשים שחמקו מרשתו של צה"ל ועכשיו חיים במחתרת, אלא באנשים שהצבא אמר להם "תודה, אבל השירותים שלכם אינם נחוצים, סעו לשלום!" אז שצה"ל יפסיק לבלבל את המוח, או לדרוש הצהרות נאמנות תמוהות מאנשים שהוא בחר לשחרר, למה, למען השם, עברי לידר צריך להצהיר שהוא חולה על התחת של צה"ל? (ועוד זאת הכותרת הפותחת בויינט, האימה!) מי המטומטם שהעלה את הרעיון הזה? מי מספיק אוויל כדי לדרוש מזמר להצהיר שהוא "אוהב את צה"ל"? רק בשביל הפרופורציות: בעשרת הדברות אנחנו לא מצווים לאהוב את הורינו, אז את צה"ל? שאלוהים ישמור.

מה שעוד מגעיל במגמה הזאת הוא הניסיון העלוב והשקרי לגרום לאנשים לחשוב שה"משתמטים" אשמים איכשהו במצבנו -  לא, הם לא. הם לא בנו התנחלויות, הם לא הפכו צבא לגוף שיטור, והם לא הוציאו אותנו למלחמה לפני שנה עם חיילים לא מאומנים ומערך מילואים לא מתפקד. במקום לנסות להטיל את זה על המשתמטים, שינסו אולי לנקות קצת אורוות, ואולי לתגמל את האנשים שכן משרתים - ובמקרה בשבוע שעבר הייתה כתבה כמה עולה לחיילי המילואים שירות המילואים, זה שמילואימניקים מפסידים כסף, והרבה, כדי לתרום את תרומתם, זה בסדר.

בין הסיבות שאנשים לא רוצים לשרת בצבא ניתן לציין את העובדה שאנשים, מה לעשות, הם לא לגמרי טיפשים, וצה"ל כבר מזמן הוא לא צבא הגנה, אלא צבא שמייצג אינטרסים של חלקים זעירים בעם הזה, ושהניסיון לשכנע אנשים שמשימות שיטור או דיכוי חיוניות לבטחוננו נכשל כישלון חרוץ.

אז הנה, בתור מישהי ששרתה מעבר לנדרש: אם מישהו יעלה בדעתו להזמין אותי להופיע בפני חיילי צה"ל,  אני רוצה להצהיר שאני לא אוהבת את צה"ל, אני חושבת שמדובר בגוף גדול, טיפש, מושחת, מגעיל, שקובע את המדיניות במדינה הזאת יותר מדי שנים במסווה קלוש של דמוקרטיה וצבא העם, ואני לא חותמת על שום הצהרת אהבה. מצד שני, אני מאוד אשמח להזדיין עם רן דנקר, אבל זה לא קשור להיותו "משתמט".