לשאוף לנשוף

כבר פעמיים כתבתי פה איך ביום שישי משמו בא לכאן להחזיר לי ספרים שנשארו אצלו (מי שרוצה ספרים של סטיבן קינג ודין קונץ בכריכה רכה באנגלית, שיודע לי, ואשמח לשלוח), ופעמיים כתבתי כמה שמחתי לראות אותו, ופעמיים זה נמחק. אני תוהה, האם ישראבלוג בפך לנציג הקארמה עלי אדמות? מה רוצים בעצם להגיד לי בזה? האם עלי לחזור בתשובה? לא לשמוח כשאני רואה את משמו? לא לספר על זה? ואני רק מודיעה, שאם הפעם זה נמחק, אני בהחלט אולי אלך למגדת העתידות הבדואית שלי, שלא הלכתי אליה מאז שהיא נשבעה בילדים שלה שתוך שלושה שבועות משמו חוזר אלי ומתחתן אתי, לברר את העניין הזה עד תום!

מצד שני, יש לי הוכחה שמישהו שם למעלה לטובתי: שנה שעברה שידרו ברצף "אלי מקביל" ו"סקס והעיר הגדולה", לעומת זאת, השנה משדרים ברצף ER ו"שיקאגו הופ". אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לו בשנה שעברה, נוסף על הנטישה הכואבת של משמו, גם הייתי נאלצת לראות סדרות רופאים כל לילה, אין ספק שזה היה מעכב מאוד את ההתאוששות שלי. אבל כיום? הצלחתי למכר את המלכה האם לסדרה, ואין הרבה דברים שגורמים לחיי הפתטיים יותר עונג מאשר לראות אלונקה של אמובלנס נכנסת בשעטה לחדר המיון, ואת ד"ר רוס צועק, "תביאו לי שתי מנות O נגטיב!", אני חושבת שכשיהיו לי שוב חיי מין, אני אדרוש מהפרטנר לצעוק תוך כדי "תביאו לי שתי מנות O נגטיב!".

ואחרון: מאז שהפסקתי לעדכן מדי יום, נוספו לי שישה מנויים. זה רמז כזה? הייתם אומרים קודם, הייתי קודם עוברת לעדכן פחות, חשבתי שיש לנו מערכת יחסים שמבוססת על כנות.