אני כבר ארבע שנים וטיפה פה, וזאת הפעם הראשונה שאני לא חוזרת להחלטות של השנה שעברה כדי לראות מה השתנה ומה אני רואה לאחל לעצמי. השנה הזאת עומדת להיות שונה לגמרי, כל כך שונה שנראה לי שאין טעם לחזור לעבר כדי לאחל את העתיד.
מטבע הדברים, הפריזמה שדרכה אני מנסה לאחל את השנה הבאה היא הכי צרה והכי רחבה בו זמנית, ומרוכזת לגמרי באישה הפיצפונת ששוחה כרגע בתוכי, וגם בקשר אליה נורא קשה לי להיות מדויקת, נגיד, הייתי מאחלת לעצמי לידה קלה, אבל לידה קלה הרבה פחות חשובה בעיניי מזה שהיא תהיה בריאה ומושלמת, וכשפתאום מה שטוב לי הוא בעצם מה שטוב לי ולה, הכול נהיה מבלבל, ואפילו נכנס לתחום שלמילים אין בהן מקום.
אז אני אשאיר את המחשבות על הפיצ על אש קטנה, ואאחל לכו-לם, שתהיה שנה נפלאה, שנה של שמחה ואור, של פרופורציות נכונות, שלא יהיו יותר מדי קשיים, אבל אם יהיו (כי אלה החיים) שנלמד מהם וניתן להם לשנות אותנו, שנה של בריאות, או הכי גרוע שפעת; שנה של אהבה, אבל מהסוג הטוב; פרנסה טובה, יצירה, ושבכל יום במהלך השנה הבאה יקרה לפחות דבר טוב אחד שיגרום לנו לשמוח שאנחנו כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
