לשאוף לנשוף

אחד הדברים המסעירים בהריון, בייחוד בהריון כמו שלי, שהושג באמצעי היי-טק משוכללים למחצה (כאילו, נכון שזה לא IVF, שזו ממש רפואת על, אבל גם לראות את הזרעים שאמורים להרכיב את בתי העתידית מסתחררים בצנטריפוגה כדי לוודא שרק הטובים יזכו לעשות את המסע זה די מרשים.) זה שלומדים ים, אבל ים דברים חדשים. היום אני יכולה לתת הרצאה די מלומדת על מחזור הפוריות הנשי, כולל שימוש מושכל במושגים כמו "גופיף צהוב" או "זקיק בשל". עוד משהו שלומדים בהריון  זה שבגוף האישה יש כל מיני איברים שמעולם לא שמעתי עליהם קודם, שרק מחכים לשעתם. נגיד, בלוטות מונטגומרי, לולא הייתי בהריון בחיים לא הייתי שומעת עליהן, לא ולא!

בדומה לבלוטות מונטגומרי, גם על הפרינאום התחלתי לשמוע רק כשחברותיי התחילו להיכנס להריון. לפני כן, אם מישהו היה שואל אותי מה זה פרינאום, בטח הייתי עונה שזה אי קטן ליד מלזיה, שתושביו ידועים בחיבתם לאננס ואופיים הטוב. ובכן, מסתבר שפרינאום זה לא אי, אלא דווקא רצועה יבשתית קטנה שמחברת בין איי ארכיפלג ה"שם למטה", שמוכרים גם בשמות: שופכה, וגינה וחלחולת.

גם המידע הזה לא היה נראה לי כזה עקרוני. כאילו, היחסים שלי עם איי ארכיפלג ה"שם למטה" דווקא די טובים, אבל מעולם לא הקדשתי תשומת לב לרצועה היבשתית הקטנה. הסתפקתי בידיעה שהיא שם, עד שהתחילו להגיע לאוזניי שמועות שלפני הלידה ראוי לטפל בה, מה שעשוי למנוע חיתוכים ותפרים.

חלק מחברותיי, שיחיו, רכשו מכשיר כזה שאמור להגמיש את האזור למען יזלגו ילדיהן החוצה יותר בקלות, אבל למען שם שמיים, המחשבה  לדחוף בלון ולנפח אותו... לא, זה ממש לא נשמע לי. לכן החלטתי ללכת על הגרסה המתונה של העניין, ולפי הוראות המיילדת הבנתי שיש, אהמ, לעסות את האזור למען יתרכך.

קניתי שמן מיוחד לעיסוי הפרינאום של ולדה, שמכיל תמציות של כל צמח עלי אדמות פחות או יותר, ותכננתי לגשת לעניין ברצינות, כי בכל זאת, לאה המיילדנית אמרה שזה מועיל, ולאה יודעת. אבל אז התברר לי שיש בעיית נגישות. ביני ובין איי ארכיפלג ה"שם למטה", שלא לדבר על הרצועה היבשתית הקטנה, עומד הר הבטן הבלתי עביר. מה אומר, קצרה ידי מהושיע. ואני לא מתכוונת רק במובן המטפורי של העניין, הידיים שלי באמת לא מגיעות כל כך לאזורי שפלת הבטן.

מה גם שאני מרגישה מגוחכת להפליא, זה מזכיר לי קצת איך אני מעסה את התבלינים במרץ לתוך החזה הודו לפני שאני עושה ממנו פסטרמה, רק שהפסטרמה הזאת היא אני.