המשימה העיתונאית שלי לשבוע זה הייתה לגלות מה מקור הפחד מיום שישי ה-13, מה אומר ומה אגיד, נראה לי שהאינטרט הזאת עוד עשויה להצליח, פפששש, כמה מידע שיש שם! בעודי מבצעת תחקיר עומק (AKA להקיש בגוגל "friday the 13", או לחלופין, "superstitions" וגם להפעיל את סקאוטרית הלינקים הראשית שלי, הט', ושאף אחד פה לא יגיד לי שעיתונות אינה מקצוע רציני!), מצאתי המון חומר, אבל גם את הסיפור המשעשע הבא (שאין לו ביסוס, אבל היי, זה אינטרנט כאן, ממתי צריך ביסוס?):
מלחים תמיד היו שטופים באמונות תפלות (אביבה, זה תפלות או טפלות? אני תמיד מתבלבלת, ובד"כ את אונליין כשאני צריכה תשובה על זה, איפה את?!), ואחת האמונות הייתה שלא יוצאים להפלגה ביום שישי, שבנצרות נחשב ליום עמוס נאחס במיוחד. ראשי הצי האנגלי החליטו שמספיק ודי עם השטויות, ויש לעקור את האמונה הזו מהשורש. הם בנו אונייה, קראו לה H.R.M Friday, מינו עליה חובל בשם ג'יימס פריידי, בחרו את צוות האונייה ביום שישי, השיקו אותה בשישי, ויצאו להפלגת הבכורה ביום שישי, ואכן, הספינה יצאה לדרכה, ומאז נעלמו עקבותיה.
מוסר השכל: אולי אני אקבע תור אצל המגדת הבדואית.
ועוד דוגמה נפלאה לכך ש-great minds think alike: אחרי שכתבתי אתמול על גולדשטיין הגמד נזכרתי שמזמן לא דיברנו, אז התקשרתי אליו, ובחיי, שאני מצטטת במדויק:
- גולדשטיין!
- רביב! כל היום חשבתי עליך אתמול.
- מה?
- נזכרתי איזה זיון חרא נהיית אחרי שעברת לגור באשקלון.
רק נחת, בחיי.
והמלצה ספרותית והסתייגות בצידה: בעיקרון ספרות מקור ואני לא ממש חברים, אבל הט' קנתה לסיני את "ארבעה בתים וגעגוע" של אשכול נבו, והרבה נהניתי ממנו. איפה ההסתייגות? יש לו נטייה מרגיזה מאוד לחרזנות, מה שהפריע לי קצת, אבל זו ש בטח הייתה אומרת שזה מפריע לי רק כי אני לא יודעת לחרוז, ולזה אני אענה במילה אחת: פפפפחחחח
וקטנה אחרונה: מצאתי שבלוג מס. 666 אינו פעיל, לא חבל?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
