מה בחורה כמוני יכולה לבקש בחיים? שיהיו לה ציצים? לזכות בפוליצר? לזכות בפרס נובל לספרות? לא! השאיפות שלי הרבה יותר צנועות - למצוא אהבה, להתפרנס כיאות, להביא לעולם שלושה בנים זכרים, שאחד מהם יהיה מהנדס (אלקטרוניקה!), השני רופא (כירורג!) והשלישי עורך-דין (לענייני פטנטים!), מה רע?
אבל לפעמים החיים מציעים הזדמנויות בלתי סבירות, הלא גם בחלומותיי הפרועים ביותר לא חשבתי שמוזטל יציע לקוראותיו הנאמנות ליקוקוס, ומילא זה, שברגע ממוזל להדהים, אני אהיה הראשונה לקפוץ על ההצעה המפתה להפליא הזו. אבל כן, כך רצה הגורל, הייתי הגיקית הנכונה ברגע הנכון, ולמרות שלא רציתי לבגוד בחברותה של אביבה, שהגיבה בזעם, ובצדק, קפצתי על המציאה, וזכיתי.
ימים של אושר עברו עלי, ימים בהם שחקתי את ראשו של ניקולאי השני תוך כדי מחשבות בלתי פוסקות על הדברים שלשונו של מוזטל תעולל לי. את כל האורגזמות מהעבר שלחתי לדרכן, בידיעה הברורה שהאורגזמות (ברבים, ברור שברבים) שמוזטל יביא לי יגרמו לי להבין שהדבר הזה שעד עכשיו טעיתי לקרוא לו "אורגזמה", לא היה אלא מתאבן קוויאר זעיק לעומת סטייק האנטרקוט המשויש היטב שהוא יביא.
הרי, הוא אמר את הדברים הבאים, "
ובכלל, אל תכעסו, אבל בא לי שוב ללקק כוס. זה כבר נעשה צורך פסיכי. כבר שבוע שלא עשיתי את זה, וזה הדבר שאני עושה הכי טוב בעולם. חבל שלא חילקו מדליית זהב בליקוק כוס, שאז אני הייתי עומד גבוה ורם על הדוכן ולא הצנון ההוא מכרכור.
ובכן, המגיבה הראשונה שתגיב על הפוסט הזה, אני נודר ללקק לה את הכוס!"
האם למישהו זה נשמע כמו משהו שהוא פחות מהתחייבות חד-משמעית? הוא לא טרח לסייג את זה בסעיפים ותתי סעיפים, דבריו היו ברורים וחד משמעיים. אני ערה לעובדה שאולי לא הכוס שלי עמד בראש מעייניו כשהוא התחייב, אבל הוא התחייב!
מרגע הזכייה שלי לא פסקו נסיונותיו הנפשעים לחמוק מהנדר שלו, הוא אפילו הודה בזה: ההגינות מחייבת אותי לציין כי במהלך כל סוף השבוע התייעצתי והדיינתי עם רבנים בנסיונות לבחון אפשרויות שונות להתרת הנדר. (וביהדות, הן קיימות!). אך אל דאגה. אין זה ממאפייני להתנער ממחויבויות, ובכלל זה גם מנדרים אוראליים.
אך כשאני עמדתי על זכותי לליקוק הכוס, הוא לכאורה התרצה, ואף אמר שיפנה אלי במייל להסדיר את הפרטים הטכניים "קשר אימיילי סודי ביני לבין המלוקקת שלומית יסדיר את כל הפרטים הטכניים, הלא מעניינים, שאינם לפרסום, והכוונה לשם בית המלון, מיקומו, וכיוצא בזה".. האם תיבת המייל שלי ראתה מכתב מהאדון? לא ולא.
בניסיון נפשע להשתחרר מנדריו, הוא התחיל להערים קשיים ותנאים,
ואולם, מאחר והתחייבתי בנדרי ללקק כוס, ולא יותר מכך, ארשה לעצמי להציב לזוכה מספר תנאים, לא קשים.
מעבר לאותו ליקוק כוס מדובר, לא יהיה כל מגע מיני נוסף ביני לבינה. הליקוק עצמו, ברם, לא יהיה מוגבל בזמן. שלומית א' היא זו שתחליט אימתי היא מגיעה לסיפוקה, עם או בלי קבלת אורגזמה, לבחירתה.
בהקפידי על פרטיותי, יהיה מעמד הליקוק חשאי ומסתורי. שנינו נפגש בחדר מוגף וחשוך במלון מפוקפק במרכז הארץ (לא באשקלון!). תווי פני יוסתרו כל העת במסכת נזירים חומה וקפדנית, שתוסר רק בחסות העלטה.
שנינו נתחייב להימנע מכל דיבורי חולין, מעבר להוראות מיניות שוטפות של שלומית א', בעת קיום המגע האוראלי. ("למעלה", "למטה", "סיבובים", וכו')
מיד לאחר שיושבע רצונה, ולאחר מנוחה קצרה לשם עישון, תעזוב שלומית א' את המקום, ודרכינו הגופניות תפרדנה לעד. אני הסכמתי לכולם, ואף הסכמתי לקעקע את אתר התיירות שמוזטל התעתד לבקר בו, "ולאחר שהמעשה יעשה, לשביעות רצוני המלאה, אני בטוחה, מותר לי לקעקע "מוזטל היה כאן" על הירך הפנימית, עם חץ קטון שמופנה לכיוון הדגדגן? מחכה לתשובתך במסירות והערצה - הגיקית, שלומית א. "
ובכל זאת, תיבת הדואר המצפה שלי הייתה ריקה ממיילים מאת האדון! חיכיתי חיכיתי, בכיתי בכיתי, ואז, הזוועה! הוא הוסיף להערים קשיים, "מי אני? אני רק לקקן כוס קטן, לא אירגוניסט גדול. את בהחלט יכולה לעזור לי בהכנות. גם החדר במלון - זה עולה כסף. אין שום סיבה שאת לא תממני לפחות חצי. אין לי שום בעיה שלומית, עם זה שכל העניין יתפוצץ בסוף, בגלל העצלנות או הקמצנות שלך". מילא להערים קשיים, הוא גם ניסה לטרפד את העיסקה ולהטיל את האשמה עלי, המנוול! למרבה המזל, הט', חמדת לבי, שהצרכים שלי עומדים תדיר נגד עיניה יצאה להגנתי, "כצופה משוחדת מהצד, אני אתקטנן ואומר שמכיוון שהדרישה לסודיות, חשאיות ומלוניות באה מהצד המלקק ומכיוון שהצד המלקק לא טרח על האותיות הקטנות עוד בשלב הנדר, אלא מחפש עכשיו מוצא בתואנות שווא, הרי שאם יתפוצץ העניין בסוף, לא יהיה זה בגלל העצלות או הקמצנות של השלומית. בעיר שלי היה מכונה תרגיל ההתחמקות הלא-אלגנטי שלך "תחזיקו אותי או שאני מלקק".
היות והובהר לי מעל לכל ספק שלמרות הצהרותיו בנוגע לצורך פסיכי בליקוקוס, והתרברבותו בכך שהוא ראוי למדליית זהב בתחום, מוזטל אינו מוכן לשים את מעשיו איפה שפיו (אתם חייבים להסכים שהאינגלוז כאן קולע להדהים), אני מפטרת אותו לאלתר. את הכוס שלי ילקקו בחדווה, או לא ילקקו בכלל.
ירושלמית, התולע כולו שלך!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
