לשאוף לנשוף

אבל בחיי שלא התכוונתי, באמת.

 טוב, אני אפרט:

חודשיים אחרי שטליה נולדה קיבלתי מהביטוח הלאומי את דמי "חופשת" הלידה, ופתאום נהייתה לי בוכטייה חמודה בבנק, טוב, לא כזאת בוכטייה, אבל החשבון לא הראה על מינוס. מכיוון שאני יודעת הבזבזנות שלי שנייה רק לחוסר הדיסקרטיות שלי, פצחתי בכמה צעדים פיננסיים נחוצים: עשיתי פרעון מוקדם של הלוואה, פתחתי תוכנית חיסכון לטליה (שמישהו יזכיר לי לקפוץ לעו"ד ולארגן את עניין האפוטרופסות, אם חו"ח יקרה לי משהו), שילמתי לאחי קצת כסף שהייתי חייבת לו, ואחרי כל זה, עוד נשארו לי בחשבון 5000 שקל, שצפו להם שם בבדידות מזהרת.

"ג'ינג'י!" הרעמתי על אחי הג'ינג'י, "תשקיע לי את הכסף בבורסה, כדי שטליה ואני נתעשר."

אחי, שהוא בחור זהיר, אמר שאני צריכה להחליט מראש כמה אני רוצה להרוויח, "מה זאת אומרת?! 200 אחוז לפחות!" עד עכשיו כואבת לו הבטן מרוב צחוק, וכמה אני מוכנה להפסיד, "מה פתאום להפסיד? הבורסה בנסיקה מטורפת, תשקיע, תשקיע!" אז הוא השקיע השקיע. ייאמר לזכותו שהוא ניסה להסביר לי במה אני מושקעת, מה ההבדל בין אג"ח ופרעות תרצ"ח, ולמה רווח של עשרה אחוזים זה יופי טופי. לחובתי ייאמר שכמו האריסטוקרטית שאני מתיימרת להיות סירבתי להטריד את מוחי הקטן בענייני פיננסים, ורק חיכיתי להתעשרות מהירה.

סוף ההרפתקאה הפיננסית שלי כבר ידוע לכולם, נכון?

עכשיו, בטח יש כאלה שיגידו ששוב אני מגלומנית, ושלא הגיוני ש-5000 השקלים העלובים שלי הפילו את כל הבורסות בעולם, אבל ברצינות, לפני שאני נכנסתי הייתה גאות מטורפת, ועכשיו כל העולם במצוקה, ואם זה לא מש"ל, רק אלוהים יודע איך נראה מש"ל.