טוב, אני לא אחזיק אתכם במתח, ישנתי! לילה! שלם! היה פשוט מדהים. בהתחלה לא הבנתי למה אני לבד במיטה - טליה נרדמת במיטה שלה, ואז באמצע הלילה קורה איזה שהוא תהליך פלאי שבסופו היא נוחתת במיטה שלי - ואז התובנה הכתה בי, טלולה לא התעוררה כל הלילה. לילה שלם ישנתי, תראו כמה מעט צריך כדי להיות מאושרים: לא לישון חצי שנה, ואז לישון, איזה יופי!
יש לי הערה קטנטנה ביחס לטור של ספקטור, שבו היא כתבה שרק אימא תאהב אותך עם גולגולים באף, ובכן, איך אומר זאת בעדינות ובלי לצאת לגמרי משוגעת? הפילים בקנה של טלולה הפכו לאובססיה אצלי. איך שהילדה האומללה הזאת רואה שאני מתקרבת לה לאף היא מתחילה לצרוח, בעוד אני מנסה להרגיע אותה בשקרים: "טליה, יש לך פיל בקנה, נו, זה לא יפריע לך, מבטיחה!" ואז יוצאת לצוד את הפיל, למרות המחאות המחרידות של בתי הקטנה. בסוף תהיה לה טראומה, אני יודעת, אבל אני לא יכולה לסבול שיש לה גולגולים באף, לא יכולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
