מכירים את המסלול הרגיל שעושים בפייסבוק? נו, ברור שכן, אבל בכל זאת אני אספר על המסלול שלי: בשלב ראשון, לא, בעצם שלב ראשון אמור להיות שלב חיפוש אקסים, אבל איכשהו אני יודעת מה קורה עם אקסיי, בכל זאת, אחד מהם גר לי במסנג'ר והשני בג'יטוק (זה שבג'יטוק הכי שולתת!!!1!!) , אז במקום לחפש אקסים חיפשתי כל מי שאי פעם הייתי מאוהבת בו, לד' חדד, אהבת נעוריי השוקקת, אין פייסבוק, זה ממש אביוז.
אחרי זה חיפשתי כל מי שהזדיינתי איתו (בחיי, מזל שאני מנהלת רישום מדוקדק.) אחרי זה חיפשתי כל מיני אנשים ששנאתי מאוד בתיכון. גיליתי שלשניים מהם יש פייסבוק, אבל הוא סגור לחברים בלבד. איך שאני התעצבנתי! כאילו, מה הקטע? לא תתנו לי להציץ לכם לחיים? בשביל מה פתחתם פייסבוק, כדי להיות בקשר עם אנשים שאתם ממילא בקשר איתם? תנו לראות, יא חארות!
אחרי זה בדקתי מי החברים של החברים שלי, כדי לראות אולי אני מכירה משם אנשים, ואז גיליתי שיש קטע כזה, שכמה שיותר חברים סגורים יש לך ברשימה, אתה נחשב יותר מאגניב, אני עדיין לא מבינה את זה, נגיד רון לשם, מה אכפת לך שאנשים ידעו ש"ron leshem ירד לקנות במכולת"?
אחרי זה חיפשתי סלבס שאני מאוהבת בהם, לירמי קפלן אין פייסבוק, אבל לאשתו שנראית מאוד כוסית יש, והיא חברה של אושרי כהן, שגם לו יש פייסבוק סגור.
וכך סבבתי והשחתתי את זמני, זמן שבו אני אמורה לעמול לפרנסת בתי הקטנטנה (שמסרבת לגדול, היא עדיין לא שוקלת 5.5 ק"ג, ביגון שאולה, אני אומרת לכם שהיא תוריד אותי ביגון שאולה!) ואז גיליתי פייסבוק של מישהו שפעם היה מאוד יקר לי, והיה לי ברור שהוא יבוא להציץ בזה שלי, וכאן אני מגיעה לפאתט: נורא שמחתי שיש לי את חלי גולנדברג בחברים, שיראה שיש לי חברים סלבס, אמיתיים! אבל שנייה אחרי זה התבאסתי שאין לי עוד חברים סלבס, הייתי יכולה להראות לו לאן הגעתי בחיים, הא!
ואז פתאום קלטתי שכל העניין מגוחך ברמות מטורפות ממש, לכן הרצתי רק עוד חיפוש קטנטן אחרי סלבס מחו"ל שאני מאוהבת בהם, והלכתי לפינה להתבייש בעצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
