בסימסטר שעבר לא למדתי, בדיוק התחלתי לעבוד, והיה לי חשוב יותר לעבוד מאשר ללמוד, אז ויתרתי על סימסטר. אחר כך התארגנתי על עבודה מהבית, והשנה אני חוזרת שוב לאוניברסיטה. אני לא מצליחה להפסיק ללמוד, אני לא רוצה להפסיק ללמוד. זה לא קשור לתארים, את כל התארים השניים שלי הפסקתי בשלב זה או אחר, הנוכחי הוא הראשון שאני אגמור, אינשאללה, אי"ה, כן יהי רצון. אני צריכה את הלימודים. לא משנה כמה אני אנסה להפרות את עצמי בלי זה, בשנה בלי לימודים אני מרגישה שהמוח שלי נכנס לניוטרל.
מחר אלך לקנות מחברות ועטים, שנעים לכתוב בהם, דיו לעט הנובע שלי, וקלסרים. שוב לנסוע לתל-אביב שלוש פעמים בשבוע, לקלל מנוולים בספרייה ששמים ספרים במקום הלא נכון, לצלם המוני צילומים ולא לקרוא אותם עד הרגע האחרון. לא לדבר עם אף אחד, כי אני לא טובה בחברותיות, לקרוא בהרצאות במקום להקשיב. רק עכשיו, יום לפני שזה מתחיל שוב אני מבינה כמה אני מתגעגעת לכל זה. יאללה, אם אני אעשה פוש קטן אני אצליח לגמור את התואר השנה, ואז...אולי? כן. זה ישמע טוב.
פינת התרבות: הסרט החדש של קן לואץ', "בואי נתנשק", או משהו כזה, סתמי לחלוטין. אבל הדיסק של "האנשים" שהט' קנתה לי, לא פחות ממופלא, אני חורשת עליו כל הזמן. אפילו קניתי רמקולים חדשים למחשב כדי להוציא ממנו את המיטב.
איך יודעים שההתמכרות למחשב מתחילה להיות ממש בעייתית? כשקונים מקלדת ורמקולים חדשים, ומספרים לכולם, "הפנקתי את המחשב שלי בהמון מתנות חדשות".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
