לפני כמה ימים עשיתי כתוביות לעוד תוכנית בישול של אהרוני, הפעם הוא אירח את ירון קסטנבוים, השף של "פוד ארט". בעיקרון אני מתאהבת בכל שף שאני רואה על המסך, כולל מיקי שמו, שאני לא סגורה על זה שהוא סטרייט. כבר כתבתי בעבר על החיבה שלי לגברים שיש להם תשוקה גדולה בחיים, ולשפים לא רק שיש תשוקה, אלא שיש תשוקה לאוכל, אז איך אפשר לא להתאהב בהם? אבל עם קסטנבוים זה היה מעבר לחיבה המיידית שלי כלפי כל גבר שיודע להחזיק סכין - הוא גם חתיך מאוד, ועושה רושם של איש מתוק, שמח ומלא הומור, ולא הומור ציני, הומור חיובי כזה. בהתאהבותי כי רבה גיגלתי אותו, ומצאתי שהוא חווה אירוע מאוד טראגי: אשתו המאוד אהובה מתה אחרי לידת בתם הבכורה. הצטערתי בשבילו, התפעלתי מהחיוביות שהוא הקרין וגם ראיתי את עצמי חיה איתו, וכך לבת שלו יהיה אם ולבת שלי יהיה אב, והכול יהיה כמו באגדות.
פתאום שמתי לב שזאת הפעם הראשונה שבה חשבתי על אב בהקשר של טליה, וזה קצת היה לי מוזר, כי כשאני חושבת על בן זוג אני חושבת על בן זוג, לא על מישהו שגם יהיה אבא של טליה, אז מאיפה זה הגיע לי פתאום? זה גרם לי לחשוב על כמה ממה שאני מספרת לעצמי זו האמת, וכמה זה שקרים שאמורים לרכך לי את המציאות. שלא תחשבו שאני חושבת שאפשר לחיות בלי לשקר לעצמנו, השאלה היא כמה משקרים. היום אני יודעת שהדברים הכי גרועים שקרו לי בחיים קרו כי לא הייתי נאמנה לעצמי ולא הייתי אותנטית (מילת סדנאות שכזאת) כל פעם שהמשכתי להיות "ידידה" של גבר שנורא חיבב את האישיות שלי אבל לא נמשך אלי, או כל פעם שנשארתי בקשר מיני עם מישהו שרציתי ממנו יותר אבל הייתי מוכנה להתספק בשאריות פגעו בי באופן הגרוע ביותר. זה מגוחך, כי כדי לא לסבול כאב עכשיו הסכמתי לסבול הרבה יותר ובתשלומים, רק בגלל פחד מהאמת.
חמושה בתובנה נעלה זאת ניסיתי להבין מה המשמעות של החלומות בהקיץ שלי בנוגע לשף החתיך ובנותינו הלא משותפות אך האהובות כאילו היו משותפות. זה אומר שכל מה שאני מספרת לעצמי, על זה שאני רוצה בן זוג לעצמי ולא אבא לטליה זה בולשיט? אבל אם זה בולשיט, למה המחשבה שמישהו אחר יוכל לקבוע דברים בנוגע אליה מעצבנת אותי כל כך? אולי זאת סתם רכושנות? אבל הרכושנות הזאת לא הוגנת כלפיי טליה; הרי אני תמיד אומרת שילד לא יכול לקבל יותר מדי אהבה, ובגלל זה אני בולעת באומץ את הקנאה שמתעוררת בי בכל פעם שהיא מושיטה ידיים למטפלת או פורצת בבכי כשסבתא שלה הולכת, כי אני יודעת שאסור לי לאפשר לרכושנות שלי להפחית את כמויות האהבה שהיא יכולה לקבל, אז דווקא כשזה נוגע לגברים פתאום נראה לי הגיוני להציב מחסומי אהבה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
