לשאוף לנשוף

פתאום נפלתי על הצילום הזה: 

http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-111693

גם לי יש צלקת כזו, פחות טרייה, אבל כולה שלי היא. 

אחרי הניתוח הראשון הצלקת הייתה סבירה, ז"א, נוצר מעין קפלול מבאס, אבל לא נורא. 

הניתוח השני כבר השאיר חותם עמוק יותר. צלקת ארוכה, פחות אסתטית, קפלול די מכוער.

כשהסתכלתי על הצלקת בצילום הבנתי שאני שונאת את שלי. 

אפשר לתקוע המון ממבו ג'מבו על היופי שבגוף אחרי הלידה, אבל אני לא מצליחה להתרגל למראה הגוף החצוי. 

תמיד היה לי דימוי גוף סביר פלוס, חלקים מחיי הייתי כוסית, וגם כשהייתי פחות בתקן, עדיין חיבבתי את עצמי. 

אני עדיין מחבבת את עצמי, אבל פתאום אני תוהה אם לצלקת הזאת יש חלק בהמנעות המוחלטת של מאינטימיות ע גברים. 

בסדר הדברים הרגיל המצב שונה: יש גבר, יש אישה, ואם יש צלקת, הם לומדים להתמודד איתה יחד. 

אצלי זה לא קרה, ואני אמורה לחשוף את הצלקת הזאת בפני זרים. כנראה זה יותר מדי בשבילי.

חבל, נראה לי שאני מפסידה הרבה.