שוקו גיגי

הסצנה הראשונה מתרחשת ביום שההורים של אחד מהם מתגרשים. הסצנה הראשונה היא די קלילה, המטרה שלי בה היה להראות את החברות שלהם, שאח"כ הולכת ומדרדרת מסיבות מסוימות. ברקע גם נמצאות אמא של ליאור ואחותו הגדולה של תומר.

כבר שנתיים אני אומר לעצמי שאני אכתוב מחזה ולא עשיתי את זה, כבר שנתיים כל פעם עולים לי רעיונות בראש מה יהיה במחזה הזה ולפני שבוע סוף סוף כתבתי משהו. אני לא יודע בדיוק לאן זה יוביל ואיך תתפתח העלילה כי עלו לי מלא רעיונות בראש והחלטתי שתוך כדי כתיבה אני יקבע איך ולאן זה מתקדם. אני יודע רק שהמטרה שלי שבהתחלה זה יהיה קליל ולאט לאט זה נהיה יותר דרמטי. תיאטרון טוב בעיני זה מעבר להצחקות, תיאטרון טוב זה תיאטרון שמעורר דברים והמטרה שלי זה לעורר דברים, לגעת בקודות רגישות ולדבר על דברים שלכאורה הם נראים לנו מובנים מאליו.

מערכה א'

תמונה ראשונה – בבית של ליאור. בסלון.

ליאור יושב ורואה טלויזיה. תומר נכנס.

תומר: אהלן אחי...

ליאור (נבהל): בואנה מאיפה צצת?

תומר: מהדלת...

ליאור: וואלה... תלמד גם אותי לצוץ ככה בהזדמנות...

תומר: סבבה.. מה המצב אחי?

ליאור: חרא

תומר: למה?

ליאור: ההורים שלי

תומר: מה איתם?

ליאור: אבא עזב ת'בית. סופית. הם מתגרשים.

תומר: וואלה..

ליאור: וואלה...

- פאוזה-

תומר: אחותי.......

ליאור (קופץ ישר): מה איתה?

תומר: היא קיבלה!

ליאור: מחזור?

תומר: בואנה יא חתיכת אפס..... היא קיבלה את הקמפיין!!!!

ליאור: וואלה? סחטיין... אני תמיד ידעתי שהאחות הזאת שלך תגיע רחוק..... תמיד עוד מאז שהיא הייתה קטנה..... מאז שאני מכיר אותך... ואותה... תמיד ידעתי שהכוסית הקטנה הזאת...

תומר: ליאור!!!

ליאור: שהכוסית הקטנה הזאת תהיה הצלחה....

תומר: כן הא... כולם אומרים לה את זה...

ליאור: אני אומר לך לפקאצה הזאת יש עתיד...

תומר: פאקצה תקרא לאחותך..

ליאור: עזוב היא רק בת שנתיים... עוד לא מגלים את הפקאציות בגיל כזה...

תומר: איפה היא באמת?

ליאור: כל היום או ישנה או בוכה. עכשיו היא בקטע של השינה. אני הכי אוהב אותה כשהיא ישנה. ככה היא הכי חמודה.

תומר: אתה הכי אוהב אותה כשהיא ישנה?

ליאור: כן....

תומר: זה אומר שאתה שונא אותה...

ליאור: לא שונא אותה. פשוט כשהיא ערה היא לא מפסיקה לבכות. ראית פעם יצור שלא סותם את הפה לשניה? מהרגע שהיא קמה ועד הרגע שהיא הולכת לישון זה סולו רק של בנאדם אחד. שלה. ואין- אף אחד לא יכול להשתלט עליה.

תומר: בואנה אחי אתה לא יודע איך אני חולה על ילדים קטנים...

ליאור: זה כי אין לך אחים קטנים...... אם היה לך.......

תומר: תראה את אחותך.

ליאור: מה זה תראה את אחותך? מה אתה פדופיל? אומרים לך שהיא ישנה!

תומר: אמרת שכשהיא ישנה היא הכי חמודה...

ליאור: עזוב את אחותי..... מי צריך אחות כמו שלי שיש לך את חן... (קם, מוציא שתי כוסות, מוזג)

תומר: הא, אז פתאום עברנו לאחותי...

ליאור (נותן לתומר את הכוס): לחיי הקריירה של הכוסית הזאת שבמקרה היא.. אחותך. (לחיים. שותה ומתיישב.) בואנה אתה יודע מה הייתי עושה לחן אם היא לא הייתה אחותך...

תומר: ליאור.. שאני לא אתחיל לדבר על אמא שלך!

ליאור: מה יש לדבר על אמא שלי?

תומר: צריך להזכיר לך?

ליאור: (חושב רגע..) לא נראה לי...

תומר: טוב אז.. ליאור... אמא שלך היא האמא הכי צעירה מכל האמהות בשכבה

ליאור: סתם זקנה....( – תומר נועץ בו מבט – ) 33....

תומר: היא שחקנית מפורסמת, היא נחשבת לאחת השוות לגילה..... ועכשיו כשהיא ואבא שלך... (ליאור מתיישב. תומר עוצר.) ליאור... אני מצטער.... לא התכוונתי... (שתיקה.) תשמע ליאור. אני רוצה שתדע שאני איתך בכל זה. אנחנו חברים, אתה יכול לדבר איתי על זה.

ליאור: זה בסדר. אני אצטרך מתישהו להתרגל לעובדה שההורים שלי הם כבר לא...

תומר: כן הא...

- שקט -

תומר: בואנה אחי צא מזה.... יהיה בסדר....

ליאור: תומר.. תגיד לאחותך שאני רוצה שיחה...

תומר: שיחה?

ליאור: נו אתה יודע.. לי ולאחותך יש שיחות פסיכולוגיות כאלה לפעמים...

תומר: הא.. אז תגיד שאתה רוצה תור לפסיכולוגית.

ליאור: איך שלא תקרא לזה...

תומר: למה איתה אתה מדבר ואיתי לא?

ליאור (חושב רגע): יש דברים שאתה מעדיף לא להגיד לחברים הטובים שלך.

תומר: טוב... אם אתה אומר.... אף פעם לא הבנתי על מה אתם בעצם מדברים?

ליאור: לא יודע. אני רק יודע שהאחות הזאת שלך ממש טובה בזה.

תומר: כל הבנות טובות בלדבר. אבל על מה אתם מדברים? מה כבר יש לדבר כל כך הרבה?

ליאור: על כמה היא כוסית.

תומר: ליאור!! ליאור: עליך!

תומר: עלי?

ליאור: ye man

תומר: למה?

ליאור: אנחנו מדברים על המנהגים המגונים שלך. (בצחוק..)

תומר: מה?

ליאור: טוב תירגע בנאדם, לא מדברים עליך! סתם על כל מיני..... על דברים... לא יודע... זה ממש עוזר לי השיחות עם אחותך. כשהיא תהיה גדולה, האחות שלך, היא הולכת להיות פסיכולוגית ודוגמנית.

תומר: פשש אתה כבר בונה לה את העתיד.. אולי תהיה הסוכן שלה?

ליאור: סבבה, למה לא... בבוקר מפסכלגת, בערב מדגמנת, בלילה מזיינת...

תומר: גם את הלילה אתה רוצה לסדר לה?

ליאור: אני מוכן להיות השותף... (מנסה לקום) איהה .... הלך לי הגב...

תומר: (באירוניה) : "בקרוב אצלך- פריצת דיסק"

ליאור: פריצת דיסק? זה מה שאתה מאחל לי? שאני אהיה פרוץ?

תומר: לא אחי, דווקא יותר מתאים שתהיה פרוצה..

ליאור: בואנה יא... (בא לתת לו מכה, תומר עוצר אותו)

תומר: תרגיע.

(יושבים.)

תומר: יש לי ת'משחק גמר בשבת. אתה בא?

ליאור: אם אין ברירה....

תומר: מה זה אם אין בררה????

ליאור: בצחוק.... אני אבוא....

תומר: יופי. ב- 10.00 במגרש.

ליאור: עוד פעם צריך לקום מוקדם בשבילך בשבת...

תומר: יודע מה? לא צריך טובות.... ליאור אני בשבילך עשיתי מספיק...

ליאור: תרגע..לא באתי בטענות. צוחקים איתך. אין בעיה, אני אהיה שם ב- 10.00. רק חסר לך שאתם מפסידים...

תומר: ליאור אתה לא יודע איך אני בלחץ מהמשחק הזה.

ליאור: אין לך מה להילחץ. אתה תשחק, אתם תנצחו. Don’t worry man  .. אתה הולך לתת את המשחק של החיים שלך.

תומר: בואנה אתה טוב בלעודד...

ליאור: בשביל מה יש חברים?!

תומר: תגיד... אתה חושב שיום אחד אני אהיה שחקן כדורסל?

ליאור: תומר, אל תגלה לאף אחד, אבל- (בלחש) אני בטוח בזה.

תומר: אתה חבר טוב, ליאור. (טופח לו על הגב.)

-          אורית, אמא של ליאור, נכנסת הביתה עם שקיות מהסופר, תיק על הכתף ומשקפיים על ענייה –

ליאור: היי אמא

אורית: אהלן

ליאור: מה זה אהלן? מה קרה? התאסלמת?

(תומר מתחיל לצחוק)

אורית (מבחינה בתומר): תומר... הרבה זמן לא ראיתי אותך.. מה שלומך?

תומר: אחלה, מה איתך?

אורית: יכול להיות יותר טוב, מה אני אגיד לך. (מניחה את השקיות. שמה את משקפי השמש על ראשה.) ליאור בטח סיפר לך שאני ואבי מתגרשים..

תומר: כן. אני.. מצטער לשמוע.

אורית: אין על מה להצטער. אני שלמה מאוד עם זה.(מתחילה לפרוק את השקיות.) אני מתחילה פרק חדש בחיים שלי, רק אני והילדים. אבי כבר לא יהיה בפרק הזה.

(- שקט. תומר וליאור מסתכלים אחד על השני. - ) מה עם אחותך? היא כבר התגייסה?

תומר: דחו לה שוב בעוד חודשיים. היא התקבלה עכשיו לאיזה קמפיין חדש.

אורית: באמת? איזה יופי...

ליאור: תחשבי על זה אמא.... כולם הולכים להכיר את אחות של תומר..... רכילאים הולכים להתקשר אליהם הביתה: (חיקוי, מכאן ועד סוף דבריו הכל נאמר במהירות ובהגזמה בכוונה:)

"הלו עם מי אני מדברת?" ,

תומר יענה: "עם תומר"

הרכלאית משיבה: "תומר... אז אתה אחיה של חן.."

תומר עונה: "כן.. במה אני יכול לעזור?"

הרכילאית אומרת: "אני צפרירה הרכילאית ממעריב... רציתי לשאול אותך לגבי אחותך..."

תומר יגיד לה: "מצטער גברת, אני לא מנהל משא ומתן לגבי אחותי מעל דפי העיתון וגם לא בכלל"

ואז מתקשר עוד עיתונאי, ורוצים לעשות עוד כתבה על איך כל ההצלחה לא עלתה לה לראש והיא נשארה אותה חן קוטלר הקטנה והמקסימה. ואז זה ממשיך: מצלמים אותה לטלוויזיה, ומקימים לה פורום באינטרנט, ועוד קמפיין, ושלטי חוצות, פוסטרים, מועדון מעריצים, גלויות, חתימות...... זה ממש הולך להיות באז תקשורתי!!!!! (בהתפעלות, מוגזם.) (אורית ותומר מסתכלים עליו.)

אורית: תומר, אתה רואה איזה חבר פסיכי יש לך?

תומר: זה לא חדש לי.... רק אממ.... ליאור, אחותי מתגייסת עוד חודשיים לצבא, היא לא הולכת לעשות קריירה כל כך מהר. הקמפיין הזה זה הדבר האחרון שהיא עושה לפני הצבא.

ליאור: אחי הדבר האחרון שהיא עושה לפני הצבא זאת שיחה פסיכולוגית איתי. אבל אל תדאג, אחרי הצבא... זוכר מה דיברנו... אני הסוכן שלה....

אורית: סוכן? זה מה שאתה תהיה בחיים? (לתומר-) אני שחקנית והבן שלי יהיה סוכן..

ליאור: להיות סוכן של אחת כמו אחותו... תשמעי אמא, מרוויחים מזה הרבה כסף. אפילו יותר ממה שאת מרוויחה.

אורית (לתומר): ככה זה הבן שלי... הוא כבר חושב על הכסף...

תומר: ככה זה ילדים. זה יעבור לו.

ליאור: בא לך לצחוק עוד קצת על זה שאתה יותר גדול ממני בכמה חודשים?

תומר: סתמתי. טוב... אני זזתי.... ביי אחי.

ליאור: ביי.

תומר: ביי אורית.

אורית: להתראות.

(תומר יוצא).

ליאור: אז מה עכשיו אמא? מה יהיה מעכשיו?

אורית: מעכשיו זה רק אני, אתה, וטלי. בלי אבא. (פאוזה) אבל אנחנו נסתדר ביחד, ליאורי. אתה תראה. אני מבטיחה לך שאני אעשה את הכל כדי שיהיה לנו טוב ביחד. אני אוהבת אותך ליאורי. (מחבקת אותו. האור יורד.)

אשמח לשמוע את דעתכם על הסצנה.

המשך חופש נעים לכולם, שגיא.