טוב אז ככה, חשבתי דווקא להזניח את הבלוג שהוא יסגר מעצמו כי לא ממש הגיבו בהתחלה, אבל כמה תגובות מעודדות גרמו לי לשמור אותו פתוח.

הנה עוד שיר קצת יותר מיצאותי ופחות חנפני למין היפה (האישה כמובן)

זה המייל שלי למי שמעוניין לראות עוד שירים [email protected]

היה לנו חיים משותפים מלאי אהבה

אבל אומרים שלבסוף בא עצב ככמות השמחה

חיינו זה לזו, יד ביד

ואת ראית בי כיותר מסתם אחד

חוויתי אהבה שמעטים זוכים לחוות

התגברנו על מכשולים שלמעטים יוצא לראות

אחרי שמחה אהבה והמון חיוכים

יצאה המציאות לעיני ההמונים

התנהגתי כמו אידיוט שלא ידע אהבה בחייו

טיפש שלא הבין שיש אישה שחושבת עליו

שום דבר כבר לא יכפר על מעשי

שום שיר או פרח לא יחזיר אותך אלי

אבל בחיים לא אפסיק לנסות להשיג אותך

כי הבנתי שאני חיי רק לך

לא הבנתי מה היה בידי

עד שאיבדתי את מהות חיי

זה השיר הראשון שממש כתבתי מההתתחלה ועד הסוף, אני לא בטוח אם יש בו משהו מיוחד שאין בשירים אחרים אבל הוא נראה לי די נחמד.

מה שהכי חשוב יש בו אמת ומציאות אולי  קצת מוגזמת אבל אנחנו חיים בתוכה

אני אוהב אותך כמו שאפחד לא מסוגל לאהוב

אני מצליח רק עליך לחשוב

אני נהנה מכל רגע שאני איתך

ותמיד זוכר להיות נאמן רק לך

כל רגע שאת לא איתי זה אין סופי

אבל סומך עליך ולא נותן לקנאה לנצח אותי

הגעתי למסקנה פשוטה שאומרת לי  

אני מעדיף להיות רוח חסרת שקט החגה סביבך

מאשר מלך החיי בגן עדן הרחק ממך

אני חיי עד עכשיו מאושר בחברתך

רק בזכותך הגעתי עד הלום

את  כבר לא בגדר חלום

שאלה אחת מקשה על שניתי

לפני שהכרתי אותך, איך חייתי?