נכון יש את אלה שממש אוהבים את בוב דילן? אבל ממש כאילו. ונכון יש כאלה שבחיים שלהם לא היו בהופעה, אבל בחיים? וובכן, אני משתייכת לחתוך שתי הקבוצות הללו!!!
רכשתי כרטיס להופעה של בוב דילן. השאלה הכואבת יותר היא המחיר. וובכן:
א. מדובר בבן 70
ב. פרפורמר נורא
ג. לא נותר לו זמן רב לחיות
השקולים הנ"ל הובילו אותי, לבסוף, להחלטה. קניתי כרטיס לאיזור הכי טוב באצטדיון. לא , לא לשאול כמה זה עלה. כי זה עלה הרבה. אבל... האמן האהוב עלי ביותר. רבאק, מותר פעם בחיים. גם לפרולטריון כמוני. ישבתי מול no direction home של סקורסזי, ונצצה לי דמעה בזווית העין. או משהו. לא אכפת לי שהוא מבוגר, שישיר עם הגב, העיקר שיהיה. מה אעשה, אני מאוהבת בישישון הזה. ברוחו בת ה-25, רכה כמו חשמל. והוא הדבר הכי קרוב. יהיה טוב~ בינתיים כל החברים שלי אומרים שהוא זקן ולא היו מוכנים ללכת גם במחיר שפוי. ובכלל הם לא בקטע. ושתי הבנות היחידות שאני יודעת שכן הולכות, יושבות באיזה יציע מרוחק, ולא באיזור שאהיה (אהמממ...קרוב).
לאחר חושבים: אני שוקלת לבטל את הכרטיס...לא יודעת להסביר, משהו בקארמה. נורא חשוב לי שהאמנים שאני אוהבת לקרוא/ לשמוע יהיו אתיים. יש קבוצה של אמנים שאני לא צורכת מפני שידוע (או נדמה) שהם אכזריים. אחליט בקרוב.