הרגע חזרתי מהמופע של הזמר האהוב עלי, בוב דילן . היה מדהים. חשמל רך , מדוייק. ובעיקר אנושי. קשה להעביר חוויה כזו במילים. כמו שאולי קשה להעביר את החוויה המוזיקלית לצופים הרבים שגדשו את האצטדיון. יותר מכל הוא פשוט נראה אנושי. ומשורה 16 בדשא, קל היה לוודא זאת.
לא אסקור את רשימת השירים, עשו את זה בוואי נט ויש באתר הרשמי.
הוא עשה שני שירים (cold iron's bound, thunder on the mountain) מתוך האלבום modern times וזה נהדר ( יצא ב-2006). אלבום אפל עם גרוב חזק ואמריקאי.
שיר נוסף שנחרט לי היה הבצוע ל ballad of a thin man, מהאלבום highway 61 revisited . בצוע נאמן מאוד למקור, מפתיע מפלח.
הנגינה והקול החרוך המבוגר , החולשה שגופו הקרין על המה, מוריד ומחזיר את הכובע, נתנו לשיר פרשנות נוספת. היה מקסים, ונזכרתי בהופעה המוקלטת שראיתי משנת 65, לאותו שיר בדיוק. מעבר של 40 שנה מקופלות , עשה את שלו - התרגשתי נורא
דילן זז כל הזמן, קיים אינטרקציה עם הנגנים וגם השתדל לרצות - בניגוד גמור לפרשונוית - קשוב לקהל מתעניין ומחליף אתו מחשבות. הוא עושה את זה דרך המוזיקה. הנגנים היו מעולים וגם איכות הסאונד. הוא בצע את tangled up in blue כשיר השני, מתוך blood on the tracks . לקח לי שניות אחדות לזהות כל שיר, וסך הכל האהבה לדילן טרייה, התחלתי להתאהב ברצינות לפני שנתיים, אבל גמעתי במהירות כל אלבום כמעט שיצא (הטובים שבהם), קראתי את הספר וראיתי כמה סרטי תעודה. זו לא הנקודה כמובן. הנקודה שהוא חדר לי ללב. והיום על הבמה, הוא חדר לי לנשמה. זה היה כ"כ מיוחד ולפרקים הרגשתי כאילו אני בתוך תחנת חשמל ענקית, ולא אצטדיון כדורגל מיוזע.
האיש שישב לידי היטיב להגדיר את הארוע: " המופע ההזוי ביותר שראיתי בחיים", אבל הוא אמר את זה עם עיניים נוצצות. זה היה ערב מושלם. 

לינק להופעה מדהימה משנת 76:
http://www.videohippy.com/video/158232/10of11-Bob-DylanHard-Rain-76Idiot-Wind
וכי אני מקסימה ומוצאת הכל באינטרנט - הסרט המיתולוגי שנעשה בשנת 67 - dont look back :
http://veehd.com/video/4402803_dont-look-back-1967