יומנו של אסףיְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: |
| 10/2005
 שנה טובה
היום כבר ב' בתשרי.
לא התקשרתי כמעט לאף אחד לאחל שנה טובה, לא היה לי כח.
לא קניתי מתנות לחג, גם לזה לא היה לי כח.
נכנסתי לסרטים לכבוד החגים.
יש משהו בעייתי בחגי תשרי - אלה חגים משפחתיים והם מרוכזים.
בחודשים האחרונים הצלחתי כבר להשתלט על הדכאונות שלי. הם הפכו מדיכאונות של כמה ימים לדכאונות של כמה שעות - הישג עצום. לקראת החגים הם חזרו להיות דכאונות יותר רציניים. נראה לי שהשליטה חזרה אלי שוב.
הפעם ניסיתי לזרום איתם, לקבל את העובדה שאני בדיכאון ולא להילחם בה. ככל שמקבלים את הדיכאון יותר בקלות, כך הוא נשאר פחות זמן, אני יודע את זה, אבל מי רוצה להיות בדיכאון אפילו דקה?
יש משהו מעיק במשפחתיות הזאת של החגים. אני לא יכול להגדיר אותו. אני אוהב את המשפחה שלי. אני מת על אחותי והאחים שלי. אני אוהב את ההורים שלי ואת הסבתות והדודים. מאז הגירושים שלי היחסים שלי עם הורי השתפרו. את אמי התחלתי לקבל כמו שהיא עם אבי אני עדיין בתהליך. לאט לאט הכעס והזעם שהיו לי כלפיהם מתחלפים בהכרה ובאהבה. אני מתחיל לקבל אותם על מגבלותיהם. אני מתחיל להבין שאת הטעויות שהם עשו הם לא עשו בזדון. שהם עשו את הכי טוב שהם יכלו. עדיין קשה לי עם כמה התנהגויות, בעיקר של אבי, התנהגויות שאני מוצא אותן פוגעות. אני יכול להגיד בסיפוק שלאחרונה אני נמנע מלהיכנס בו. אני גם מגלה יותר סבלנות וסלחנות כלפיו. אומר עוד לזכותו שהוא עושה מאמצים להתקרב אל כולנו ואני מאד מעריך את המאמצים האלה.
נראה לי שהשנה הדיכאון היה זכר לשנים עברו. בשנים שעברו החגים היו הרבה יותר קשים. השנה מצבי טוב הרבה יותר. השנה מצאתי את עצמי מביט בויכוחים הקולניים שאני לא סובל מבלי להתערב בהם כלל. לא לקחתי בהם חלק פעיל ולא ניסיתי לדכא אותם פשוט קראתי בעיתון ושיחקתי עם האחיין שלי. מי היה מאמין שאוכל לקבל אותם בכזה שוויון נפש. אני עדיין עומד על דעתי שאלו סתם תחרויות של "מי יותר חכם" ושהן מיותרות, אבל הפעם לא דכאתי אף אחד.
שנה חדשה החלה ואני מרגיש ריקנות מה. אני מרגיש קצת מרוקן. אני אופטימי, אבל האופטימיות נדחקה קצת לרקע. תיכף תשוב... מצאתי את עצמי חושב האם זה ראש השנה הראשון או השני בלי גרושתי. השני.
עברו כבר שנה וחצי מאז נפרדנו. מדי פעם אני עוד שומע עליה מחברים משותפים או מחבר שעובד איתה. אני משתדל לא לשמוע יותר מדי כי זה חסר טעם. מאז שנפרדתי ממנה, פגשתי ועודני פוגש נשים חמות, רכות, וטובות לב. ככל שעובר הזמן חודרת לתודעתי יותר ויותר ההכרה בכך שהיא לא התאימה לי. אני מבין יותר ויותר עד כמה התפשרתי בקשר איתה. היא היתה ועודנה אשה קשה. אהבתי אותה. מן הסתם עדיין נותר בי שמץ של אהבה כלפיה. היום אני אוהב את עצמי יותר. אני מבין כמה טוב היא עשתה לי כשעשתה מה שעשתה. זה כאב, זה עדיין כואב במקום מסוים, לא אכחיש (לא עכשיו, אחר כך אכחיש מכל וכל...) אבל הכאב עמום יותר. אני מודה לה על שהיה לה האומץ לעשות את הצעד שהוביל לפירוד. אני מודה לה על שהצילה את שנינו מזוגיות אומללה.
המחשבות שלי מאד מפוזרות. אני מנסה לזרום עם עצמי... נשמע מוזר לזרום עם עצמי. אני משתדל לקבל את זה שהמחשבות מפוזרות, להיות רך עם עצמי.
אני מרגיש שאני הולך במעגלים, יותר מדויק בספירלה. יצא לי לקרוא קטעים שכתבתי לפני כמה חודשים, אולי אפילו לפני שנה ושמתי לב שאני כותב על אותם הדברים. אני חוזר על עצמי. אני חוזר על עצמי ובכל זאת אני לא באותו המקום שהייתי אז. אני מעל לאותה הנקודה, אבל גבוה יותר.
בעבודה הגיע פתאום שינוי. שינוי שייחלתי לו זמן רב. קיבלתי פרויקט שונה, לכתוב משחק לחלונות. לכתוב אותו מאפס. משחק קיים ומוגדר היטב, אבל אני הולך לכתוב אותו מאפס ובשפה שמזה זמן רב אני רוצה לכתוב בה ++C. אמנם הפרויקט הוא על מערכת הפעלה חלונות ולא לינוקס כמו שאני אוהב, אבל לפחות הוא לא פרויקט בJava, שפה שיצאה לי כבר מכל החורים. האמת, טפשי לדבר ככה על שפת תכנות. שפה היא רק אמצעי. מה שמשנה זה מה עושים איתה. בכל מקרה, אני שמח על החידוש. גם בקורות החיים שלי הוא יראה יפה. הוא יאפשר לי למצוא עבודות בתחומים שיותר מענינים אותי כרגע. האירוניה היא שהפרויקט הזה מגיע עכשיו כשדי ברור לי שאני לא הולך לחפש עבודה חדשה. שוב חוזרות אלי המחשבות שזה יהיה מקום העבודה האחרון שלי בהיטק. החיים חזקים ממני. אני לא יודע לאן הם יובילו אותי, ובכל זאת, נראה שיש לי כיוון. החלטתי שאני הולך להופיע. אני מתכוונן על הופעות. העבודה הזאת תאפשר לי בדיוק את זה. אני יודע שבמקום הזה אוכל להגיע עייף ומותש לעבודה לאחר הופעה שנמשכה עד אמצע הלילה, לא לתפקד לחלוטין באותו היום, וזה בסדר, אף אחד לא ממש ירגיש.
אני חוזר על עצמי...
אפרוש בשיא.
שנה טובה ומתוקה.
שנת הצלחה.
שנה שבה תתגשמנה כל משאלות ליבנו.
שנת הנאה.
שנת אהבה.
שנת הרפתקאות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
