יומנו של אסףיְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: |
| 10/2005
 Istanbul Here I Come
לפנות בוקר טוב לכולכם.
עברנו לשעון חורף. המחשב שלי בצעד בלתי מוסבר עבר לשעון חורף באופן אוטומטי...
חשבתי לתומי שיש לי עוד שעה לישון, עד שהבנתי שהמחשב הגדיל ראש.
סיימתי לארוז לא מכבר. אריזה זה מפחיד. אני תמיד פוחד שאשכח משהו.
בסופו של דבר לרוב זה הפוך - אני לוקח המון דברים מיותרים.
סיימתי לארוז, טאטאתי קצת את הבית (אלוהים יודע איך מטים את הפועל המוזר הזה) שטפתי כלים ואז הרעב פקד אותי.
אין כמעט מה לאכול אצלי. גם ביום רגיל לא תמיד יש, עכשיו אפילו לא טרחתי לקנות - מחר אני טס אז אין טעם.
שמתי פיתה במיקרו, לא לפני שדאגתי שהג'וקונים הקטנים שמשוטטים בו יואילו בטובם להתפנות. אני לא הורג ג'וקים, זה עניין עקרוני. אני גם לא מרסס בדיוק מאותה הסיבה. הקיץ הם חגגו לי במטבח. גם הנמלים חוגגות אצלי. היום גיליתי עוד הפתעה...
לאור המבחר העצום של התוספים שיש אצלי לפיתה, החלטתי ללכת על שמן זית וזעתר. בעודי מחפש אחר הזעתר, נתקלתי במחזה מוזר. בתוך השקית האטומה של האורז האורגני התעופף לו עש. כנראה שהוא בקע לא מכבר כי אין שום דרך אחרת שעולה על דעתי דרכה יכול היה להיכנס לתוך השקית. רחמי נכמרו עליו ופתחתי את השקית במיוחד בשבילו. הוא גמל לי בכך שעף ישר עלי ונעמד לי על החזה...
אני מתרגש לקראת הנסיעה. פעם ראשונה שלי בתורכיה. קראתי ספר על תורכיה לא מזמן. ספר עלילתי שכתב סופר תורכי. אני מצפה לראות את הרחובות והמקומות עליהם כתב בספר.
מצב הרוח שלי מרומם. עוד כמה שעות אני צריך לקום לשיעור פסנתר. אחר כך יש קצת סידורים וקדימה לשדה התעופה. עשיתי רשימה של כל המטלות (אין הרבה).
אני לא אהיה פה בשבועיים הקרובים.
נעדרתי מכאן לתקופות הרבה יותר ארוכות בעבר, ודוקא בעיתות בהן כן הייתי בארץ.
אני מאחל לכולנו צום מועיל, וחג סוכות שמח.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
