יומנו של אסףיְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: |
| 2/2006
 התלבטות
המסע אתמול הביא לי ברכה.
היום היו לי שני ראיונות עבודה וכן חזרו אלי מקרן קרב לגבי תפקיד מדריך רחוב.
עוד מוקדם לקבוע מה עלה בגורלי מבחינת הראיונות.
האחד היה לגבי תפקיד הדרכה בהיטק. משום מה הכנסתי את עצמי לפינה מיותרת וזאת מבלי שנתבקשתי. איני יודע למה אני עושה לעצמי את הדברים האלה, אבל את הנעשה אין להשיב. אם על הפינה הזאת אפול, אראה בזה גורל.
הראיון השני, למשרת תכנות, נראה היה לי יותר מוצלח. החברה נראית נחמדה. מנהלת הפרויקטים חמודה ושפויה וגם המגייסת. נראה לי שאולי אפילו אחזור להנות מתכנות במקום הזה, העבודה היא בנחת והמערכת היא בהקמה, כך שעשוי בהחלט להיות עניין מקצועי בעבודה הזאת. שאלתי אם יש מקלחות ונעניתי שיש אבל הן מעולם לא הושמשו. מבחינתי זה בונוס - לרכב לעבודה על אופניים ולהתקלח. הם ממוקמים באיזור ההיטק של פ"ת ליד כביש גהה וזה אומר תוספת קילומטרז', גם זה בונוס מבחינתי, כל שנותר הוא לבדוק מסלולים. אני בטוח שניתן להגיע לשם ברכיבת שטח לאורך הירקון.
ועכשיו אני מגיע לקרן קרב ולעניין ההתלבטות. מדובר בתפקיד מאד מאתגר. מדובר בעבודה עם נוער במצוקה. מדובר במשכורת נמוכה, ברוטו שהוא שליש ממשכורת היטק, נטו שיהיה פחות או יותר חצי. אני תוהה אם אהיה מסוגל לחיות עם משכורת כזו. כשאני מדבר על לחיות, אני לא מדבר על בזבוזי ענק ולא על בגדים באלפי שקלים. אני מדבר על החזקת הדירה, הרכב, המשך לימודי המוזיקה, טלפון, אינטרנט, הוצאות שוטפות וקצת חיסכון. מצד אחד זה מרגיש מאד מתאים. מצד שני אני דוגל בשפע. אני מאמין שאפשר לעשות דברים למען החברה מבלי להקריב את רווחתי הכלכלית. מעציב אותי שבמדינת ישראל חושבים אחרת. המראיינת אמרה לי שמדובר במשכורת שהיא גבוהה ממשכורת עובדים סוציאליים או מורים. אולי היא גבוהה במעט, אבל מהכרותי את הנושא אני יודע שממשרת עובד סוציאלי או מורה קשה להתפרנס. לרוב לכל עובדת סוציאלית או מורה יש בן זוג מהנדס ולא בכדי. לי אין אשה שתתמוך בי כרגע ואיני רוצה להיות תלוי בה.
קול אחד בתוכי אומר לי להעז וקול אחר אומר לי לא לשקול את זה אפילו.
זה מזכיר לי סיטואציה קודמת מלפני שלוש שנים. גם אז היתה התלבטות. היא נפלה מהר. ברגע שאמרתי למעסיקה דאז שאני מתלבט היא ככל הנראה מצאה מישהו אחר ואפילו לא החזירה לי טלפונים, איני זוכר איך עליתי על זה בזמנו. שמחתי מפני שהתברר לי בדיעבד מתגובתה זו שהיא צבועה.
נראה לי שאני צריך לצאת לעוד רכיבה. התחת כואב לי מהרכיבה של אתמול, אז הרכיבה הבאה תחכה קצת :-)
לילה טוב.
ושוב עריכה: התחת עדיין כואב, אבל הלבטים עברו. אני מתכוון להמשיך בהייטק כרגע, אני מנסה כבר כמה זמן לתפוס את עמותת על"ם שגם היא עוסקת בנוער במצוקה ולהתנדב שם. אני אגביר את מאמצי ואתחיל להתנדב. כך רווחתי הכלכלית לא תיפגע ואוכל להיכנס לנושא לאט לאט - לטבול את הרגליים במים מבלי לקפוץ ישר למים העמוקים. זה מרגיש לי נכון יותר. האינטואיציה שלי אומרת לי שהתפקיד השני אליו רואיינתי הוא זה שאליו אתקבל בסופו של דבר. ימים יגידו. יום יפה בחוץ - סערה משתוללת ובקושי ישנתי בלילה. שיהיה לכולנו יום מקסים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
