יומנו של אסףיְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: |
| 3/2006
 שוב בישולים לשעת לילה מאוחרת
לילה טוב לכן ולכם.
הפעם קטע שטחי וקצרצר.
לפני דקות מעטות סיימתי לתלות את הכביסה. אחרי הכביסה כיביתי את האש מתחת לקדירה בה התבשלו להם בנחת פולי סויה (ניסיון ראשון עם פולי סויה). על ידה עומד סיר מתחתיו אין איש. בסיר נח לו תבשיל מג'דרה.
מחר אני הולך להביא לעבודה שני תבשילים ולהשוויץ לכולם!
היה לי יום מעולה היום. היה כל כך כיף.
הגעתי לעבודה בזמן שיא של 46 דקות וקצת, במהירות ממוצעת של 25 קמ"ש. אני אחסוך לכם את החישובים בשעה זו של הלילה או בכל שעה אחרת של היממה. מדובר ברכיבה של כמעט 20 ק"מ לכל כיוון.
אמנם היתה לי רוח גבית בחלק מהדרך, אבל היה לי גם מורל גבוה, וקרעתי את עצמי ברכיבה. היה כיף.
בעבודה ניסיתי לעקוף את הפיירוול. מנהל הרשת שלנו אדם נחמד. נחמד וקשה. זה מין כזה קטע אצלנו בחברה, מנכ"ל קשה, מנהלת חשבונות קשה ומנהל רשת קשה. הפיירוול חוסם יציאה לאינטרנט של מסנג'ר וכן חוסם גישה לאתרים נבחרים, ביניהם תפוז והוטמייל. לולא החליט הפיירוול לחסום גם את המחשב שלי בבית, ייתכן מאד שהיה עולה בדעתי להתפלח דרכו החוצה באמצעות ערוץ מוצפן. ביליתי כמה שעות אתמול בקריאה באינטרנט איך עושים את זה. על הרעיון עליתי מזמן, גם פחות או יותר הבנתי את הטכניקה, אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ואלו מפורטים בכל מיני אתרים. מרוב אתרים ושיטות נהיה לי סלט בראש. דוקא פרטים מסוימים שהם מהותיים התקשיתי למצוא. בסופו של דבר מצאתי הכל...
לחסום מחשב ביתי זה לא טריויאלי מפני שבקלות יחסית אני יכול לנתק אותו מהאינטרנט ולקבל כתובת חדשה, וזה בדיוק מה שעשיתי, כך שמחר אני מאמין שהמחשב שלי שוב יהיה נגיש.
אני עדיין לא מבין מדוע אני שוב נכנס לדכאונות. נכנס ויוצא. אין לי כח לזה. היתה תקופה בה שלטתי בדכאונות האלה יותר. הם לא נמשכו מעבר ליום. עכשיו הם שולטים בי יותר ולפעמים קונים להם אחיזה ליומיים שלושה.
עוד שמתי לב לריבוי החלומות שיש לי לאחרונה על קורסים. לפעמים הם על תקופת בית הספר ולפעמים על תקופת הצבא, אבל תמיד מדובר בקורסים - בלימוד. נראה לי שיש כאן מסר שאני לומד משהו חדש, שאני מתפתח. אני לא יודע אם מדובר במשהו גשמי או במשהו יותר מופשט, אבל משהו זז, בזה אני בטוח.
השבילים בדרך לעבודה מתייבשים אט אט ואני שמח בכל יום לגלות שעוד שלולית הצטמקה ועוד מכשול בוץ יבש לו ואינו מהווה יותר מכשול. פעם טענתי שאני אוהב לרכב בבוץ, לא עוד. הבוץ עושה שמות באופניים. הוא מכביד עליהם מאד במשקלו, הוא נתקע בבלמים והכי גרוע - הוא נדבק לחישוקים והופך אותם למחוספסים כמו נייר לטש. בוץ יבש על החישוקים יכול לחסל את רפידות הבלמים תוך פחות משעתיים. זה קרה לי בשבוע שעבר - החלפתי רפידות בבוקר ובערב הייתי בלי בלמים. למען האמת הייתי עם הסוף של הבלמים. למחרת ברוב חוכמתי המשכתי לרכב בלי להחליף רפידות ואז בחזור כבר הייתי בלי בלמים בכלל. אל תנסו בבית - לא מומלץ. יותר מדי דברים אני לומד דרך הרגליים. סיפור הבלמים הוא אחד מהם. רק אחרי שהבנתי כמה זה מסוכן, בדקתי ממה זה נגרם, ורק אז הבנתי את עניין החיספוס שכתבתי עליו למעלה.
אמרתי שזה יהיה קטע קצר ושטחי. קצר הוא כבר לא יהיה, שטחי נראה שכן.
לילה טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
