החוכמה הגדולה היא להבין שצריך לאכול מצות בחוכמה.
השאלה עם מצות היא לא כמה מצות אכלת, אלא כמה זמן אכלת מצות.
למה?
כי אפשר לטחון מצות עד בלי די, ועדיין להישאר רעבות.
לכן, החוכמה היא לאכול אותן הרבה זמן. לאכול כמות קטנה של מצות הרבה זמן.
מכאן יש כמה כללים לגביהן, והחשוב שבהן הוא:
אסור לאכול סנדוויץ מצה - מה שלא תעשי, אל תשימי שיכבה של מצה אחת על השנייה, כי זה יקצר את זמן האכילה בחצי ויכפיל את כמות המצות שתאכלי.
גם צריך ללעוס אותן טוב טוב. אמנם נכון, קשה ללעוס דיקטים הרבה זמן, אבל אם מתאמצים זה עובד.
ואז צריך לזכור, מצה שווה שתי פרוסות לחם, לכן אם בארוחת בוקר את אוכלת שתי פרוסות לחם, אל תאכלי יותר ממצה.
יש עוד כמה טיפים:
להחליף את הממרח - לא להשתמש באותו ממרח ללחם ולמצה, כיון שהלחם תמיד יהיה טעים יותר ולמרוח מצה עם אותו ממרח יוביל לגעגועים ללחם שיובילו לאכילת מצות רבה יותר.
נסי גם להחליף את הממרח למשהו מרזה יותר, אם את מורחת שוקולד על הלחם, החליפי לגבינה או אולי לסוכר חום על המצה.
והכי חשוב, לזכור להרבות בפעילות גופנית, לשתות הרבה בין ביס לביס מהמצה, ולזכור, המנגל מיום העצבנות מתקרב ובא.
צום קל לכולנו.