 כינוי:
matrilupe. בת: 35 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
לא נכה ולא נעליים.
p { margin: 0px; }
כולם הולכים בסוף, אבל אני נשארתי להקשיב רק לך...
[שחר אבן צור - [2009] - כיכר מגן דוד]
שלמות היא לא מילה גסה.
הכל טוב, טוב מטוב, טוב מאד.
הפחד שהיה, שאני של אידיוט ושלו בלבד - נעלם ולא עוד.
ההדחקות, הרגשות, התסכולים והמרמור נשארו חקוקים במבט אדום בתמונת סטילס.
אני לא שלו יותר, לעולם לא אהיה.
אפשר לנשום לרווחה ולהפסיק להתפשר על עתיד מייאש.
לא עוד מילים באוויר, לא עוד סמרטוט רגשות, לא עוד כאב.
הוא לא האחד שלי. הוא לא האחד שלי. הוא לא האחד שלי. ואני לא שלו.
אני במקום בו מגיע לי להיות, עם האיש איתו מגיע לי להיות, עם ורוד פוקסיה על הציפורניים ואהבה שכמוהה עוד לא נראתה.
לא נכה ולא נעליים.
אני מאוהבת.
מאיה.
לקטע המלא...
| |
סיכומו של בלוג.
עכשיו, בדיעבד, הפוסט האחרון כואב כמו אלו של לפני שנתיים.
התחלתי לכתוב בפסח 2005, 17.4.2005 ליתר דיוק
(השנה פיספסתי את התאריך. אפריל שלם בלי פוסט אחד, למרות שבתאריך עצמו ידעתי שיש למישהו יומולדת).
שבוע אחרי הפתיחה הכרתי את רעות.
4 חודשים מפתיחתו נכנסנו לקשר.
שנתיים ו-3 חודשים מפתיחתו נפרדנו.
3 שנים ו-11 חודשים מפתיחתו חזרנו.
ביום שני, אפשר לומר, סגרנו את זה.
יש יותר מדיי דברים להתמודד איתם וביחד זה פשוט לא הגיוני.
ביחד זה כבר לא זה.
עדיין אוהבים אבל מבינים שזה פשוט לא עובד עכשיו.
הפרידה הראשונה בה אני לא מרחיקה ממני בביצ'יות.
הראשונה בה אין לי כוונות להיעלם.
בחיים לא חשבתי שאהיה במצב כזה.
מצד שני, כנראה הייתי במצב הזה שנתיים ועכשיו כל הקלפים על השולחן, תקועים לי בפרצוף וצועקים לי לפרוש.
אופטימית.
לילה טוב.
|
נכתב על ידי
matrilupe.
,
8/5/2009 00:53
בקטגוריות דרמה, דרמה, דרמה., בילבוליזציה (ע"ר), לעשות רעות ולמות, סוף., סיכום., Bloody Hell! :o, נוסטלגיה, עידכונים!, תודה., רק שלא ייפול לתהום הנשייה., אהבה ויחסים, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חיוך [: ב-16/7/2009 05:33
|
חוזרים.
ואין מכאוב ואין עוד פחד
אין אהבה שלא פוגשת יאוש
יכולנו להיות עדיין ביחד
מה נשאר לנו, מה? רק סיכוי קלוש...
אף פעם לא אהבתי סטטיסטיקה ממש, אבל הסיכוי שלנו תמיד היה נדמה יותר מקלוש.
אחרי שנה וחצי של איבוד...
| |
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
