כבר התיחסתי לנושא ההשתמטות כאן. אבל אז בא ברק, מנהיג עלוב שכמותו, והכריז שהצבא הפך לצבא חצי העם, ויש להחזיר את הבושה למשתמטים. וזה פוצץ לי את הווריד.
ברק, ראוי להזכיר, נבחר בעבר על רקע הכרזתו "עם אחד - צבא אחד", או משהו כזה. "גיוס חובה לכולם", או משהו כזה. וועדת טל, שהכשירה את השתמטות החרדים, פעלה תחת המנדט שהוא העניק לה. יש יאמרו כי היא עשתה טוב בכך שהכניסה את החרדים לשוק העבודה. יש בזה משהו. מדוע, אם כך, לא שלחה אותם לשליחות לאומית? מדוע תרומתם למדינה מסתכמת ברישום לישיבה תורנית?
אולם גם זה לא היה הקש ששבר את גב הווריד שלי. לא. היתה זו המילה "בושה". האם אין לציניות גבול? ברק, אוסיף ואזכיר, נכשל במילוי תפקידו בצורה מחפירה. תקופת שלטונו הסתיימה באינתיפדה קשה וריסוק השמאל - ריסוק ממנו עד היום הוא מתקשה להתאושש. ומה עשה ברק אחרי שחירבן לנו את החיים? החליט לתרום מזמנו, מרצו וכספו לציבור? לעבוד בעבודה ציבורית כשלהיא? מצנע, למשל, הלך להיות ראש עיר במקום שכוח אל. נכשל בהנהגה ברמה הגבוה, אבל עדיין בערה בו תחושת השליחות. ברק הלך לעשות לעצמו. הפך להיות מליונר. למה אתם חושבים שהזמינו אותו להרצות ולייעץ בעד סכומים גבוהים כלכך? כי הוא היה ראש ממשלה. הוא קיבל כסף עצום על כך שהיה מנהיג כושל, ורמטכ"ל כושל.
ומה עם חובו לחברה? המממ...זיבי.
אבל לא רק ברק חוטא בחטא הזה. עושה רושם שנבחרי הציבור עושים תחרות השתנה מהמקפצה - מי ישתין יותר רחוק, מי יצליח לקלוע לפיות של יותר אנשים, השתן של מי צהוב יותר.
בושה? כוס אמא שלך, ברק. שר אוצר תחת חקירה על מעילה, שר האוצר שהחליף אותו ידוע לציבור יותר מהכל בגלל פרשה מסריחה שקיבלה את שמו "בראון חברון", ראש ממשלה תחת שלוש (!) חקירות, אתה ברחת כשלא היה לך נוח (ואגב, לא רק אחרי ראשות הממשלה. זוכרים את "אהוד ברח"?). רבאק, הנשיא שלנו יצא בשן ועין מאשמת אינוס בעיסקת טיעון מפוקפקת ביותר, ואתה מדבר איתנו על בושה???
בושה. בושה שהוא שר ביטחון. בושה שהוא הולך להיות מועמד השמאל לראשות הממשלה. בושה שככה נראים המנהיגים שלנו. ובושה לכל אחד מחברי מפלגת העבודה שתמך בו בגלל אינטרסים צרים ולא מתוך אידיאולוגיה.
מי שגר בבית מזכוכית, וברק אשכרה גר בשכזה - שעולה יותר ממליון דולר, שלא יזרוק אבנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
