פותחים את המרתף

הנה הם באים, ימים של חופש. חג הפסח.

למעלה מחמש שנים שלא הייתי בסדר (משחק מילים, אבל לא, ממש לא תרתי משמע). או שהייתי בסיני, שהרי כל אדם חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, או שהוריי היו בחו"ל. והשנה, מחדל. גם הם וגם אני כאן, ודודה שלי בדיוק עושה, אז נגמרו התירוצים. הגיע הזמן לעשות סדר (הנה, הנה, עכשיו זה תרתי משמע).

למה בחגי ישראל תמיד יש תענית כלשהי (חוצמבראש השנה, שובב שכמוהו)? למה הדת הזאת כלכך סגפנית?

ומה לי ולטקסטים בארמית? מילא שאני לא מרגיש זיקה עזה לדת, אבל לפחות שאני אבין את הטקסט. את אחד אלוהינו אני עוד מצליח להבין (כן, את הכל, כולל מידיא), אבל רבאק, מה אני אמור לעשות עם השורה האלמותית:"וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא."? העיקר שאבא דזבין.

ובל נשכח את רבי יהודה הגאון. האיש ישב יומם ולילה, מי יודע כמה חודשים ואף שנים, ובסוף נתן בהם סימנים: דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב. גאון! מי יודע מה היינו עושים בלעדיו.

מאידך, הדור החדש כבר גדול דיו כדי להמחיז חלקים נרחבים, וקטן דיו כדי להסכים  :-)

ויהיה אוכל טוב, חברה נעימה (ברובה, כמו בכל משפחה פולנית), ואח"כ שבוע חופש מהעבודה.

אז אם כל הציניות יש להודות, שבסה"כ זה חג לא רע.

ולסיום, שני לינקים.

א. כחובב ג'אגלינג מושבע כבר כמה שנים שאני מתבעס על שאני מחמיץ את הכנס השנתי. כן, ברור לי שכמעט אף אחד לא יודע שיש. ככה זה, ענף אזוטרי, ללא כל חשיפה תקשורתית, שהעיסוק בו לרוב האנשים הוא לשם ההנאה בלבד, ומאורגן התנדבות ע"י מספר אנשים שפויים לדבר, מקסימים ומתוקים. בקיצור, השנה אני בארץ, ובכל רע יש טוב, אז הנה הטוב:

http://www.free-dome.org/orr/israel/Convention/conv2heb_prog.htm

בואו בהמוניכם.

ב. אם כבר ביזאר אז שיהיה בחלל:

http://www.cinema.co.il/show_movie_details.php?movieid=294&sqlDate=2004-04-07