סתם ג'ולי

כל השבוע בקושי ישנתי.

ביום חמישי היה יום הורים בבצפר, וזוכרים איך בספטמבר עזרתי לחלק מערכות שעות וזה? אז מכאן נובע שאני עבד לאדמיניסטרציה ולמרות שכל הבצפר הלך הביתה בשתים עשרה כי שחררו את כולם מוקדם (בדרך כלל כולם מסיימים בשלוש ורבע) ובטח הלכו להשלים שעות שינה אני חזרתי לבצפר בשש ונשארתי שם עד שמונה וחצי. זין. הבצפר שלנו הוא ענק ונראה כמו פאקינג מבוך אם לא מכירים אותו קצת, ככה שכל הערב מצאתי את עצמי מובילה הורים לכיתה זו או אחרת. וגם לבשתי מגפיים עם עקב ענק כי היינו לבושים בבגדים רשמיים ולא יכולתי ללבוש נעלי ספורט. מגפיים מטורללים עם עקב מתפרק שזרקתי היום סופסוף כי אימא שלי קנתה לי שני זוגות חדשים. קיצר כאב רגליים. אבל לפחות לא הכריחו אותי לתרגם לאף אחד, שונאת את זה מוות.

נתנו לנו איזה ספר דפוק בשיעור אנגלית לפני שבועיים והייתי צריכה לקרוא אותו ועוד לעשות אליו עבודה ליום שישי (כאילו מה אין לי דברים אחרים לקרוא ולעשות, רק לסיים ספר בשבועיים ועוד עבודה עליו? מורה פוסטמה. לא שאני לא קוראת ספרים, אני כן קוראת הרבה - אבל חלאס עם שיעורי בית מפה ועד להודעה חדשה). כמובן שיכולתי להתחיל כשהגעתי הבייתה (שתיים, שתיים וחצי) אבל קראתי איזה עשרה עמודים והפסקתי כי זה משעמם כמו התחת שלי. אחר כך עזבתי את הבית בחמש והייתי הרוגה... מתתי לישון והייתי על סף דמעות כי קלטתי שקודם כל בזבזתי כמה שעות שבהן יכולתי לישון קצת או להתחיל את העבודה, לא רציתי ללכת כי למרות שהסכמתי לעזור בערב זה לא כזה כיף גדול, וידעתי שאני לא אוכל ללכת לישון עד אני לא מסיימת את העבודה.

אם לומר את האמת, אם זאת לא היתה עבודה קבוצתית הייתי אומרת זין והולכת לישון ולמחרת נותנת איזה תירוץ, אבל יש לי מצפון ואני לא סובלת אנשים שדופקים אחרים בעבודות (דרך אגב, ביום שלישי עשיתי עבודה קבוצתית לבד כי כל האחרים הבריזו לי כי הם בני זונות. ועוד שמתי בסוף את השמות שלהם על העבודה כי אני שונאת לדפוק אנשים - יותר מדי מצפון, אני שונאת את זה שאני כזאת). למרות שיכול להיות שהייתי עושה את זה כי היה לנו גם פרזנטיישן - ככה שרוב הסיכויים הם שבלי פתק רפואי שגססתי באותו יום הייתי מקבלת אפס.

בסוף שתיתי 4 כוסות קפה והלכתי לישון בחמש בבוקר. קמתי בשמונה וחצי כי או ששכחתי לכוון את השעון המעורר, או שהוא פשוט לא העיר אותי... בדרך כלל אני קמה בשבע כי בצפר מתחיל בתשע. אחי הקטן לא ידע שאני עדיין ישנה כי אני בקושי יוצאת מהחדר שלי בבקרים עד איזה שמונה, והעיר אותי כשהוא נכנס להגיד לי שהוא הולך לבצפר. והוא התנצל איזה חמש דקות על זה שהוא לא העיר אותי. :) לא אשמתו. ברבע לשמונה כבר יצאתי (שנה שעברה כל בוקר הייתי מתארגנת באיזה עשרים דקות) ואיחרתי רק בעשר דקות. ועוד המורה שלי לא היה שם אז במקום זה אני ועוד איזה עשרה בנות בערך שהיו שם סתם דברנו. הייתי יכולה לישון עוד שעה! :(

בערך בשתיים כבר מתתי ללכת לישון (כמו שכל השבוע אני מתה ללכת לישון וכל פעם משהו צץ ואני ישנה איזה שעתיים בלילה) וכמעט בכיתי כשנזכרתי שאני לא יכולה (אתם  מכירים את זה שכמעט נרדמים בכיתה וזה סבל שלא יתואר להישאר ערים, אבל תמיד אפשר לחשוב "נו טוב נבוא הביתה ונלך לישון?" אני חשבתי את ההפך :\) כי לחברה שלי יש משחק פוטבול (כן, נו, גם היא מזוכיסטית, מה אני אגיד - והיא עוד הנקבה היחידה שם) בערב והבטחתי לה לבוא.

ודרך אגב המגרש הזה היה קפוא, כל השעתיים האלו רעדתי מקור. איזה שלוש מעלות בחוץ וזה עוד כלום לעומת מה שיבוא בהמשך, שנה שעברה היה לנו חורף קשה, היה מינוש שלושים כמה פעמים. עכשיו כשאני חושבת על זה בעצם היה לנו חורך מוזר ושיכור - שבוע היה מינוס שתיים והיה סבבה ושבוע הבא היה מינוס שלושים שוב. ודרך אגב, אחרי מינוס שלושים, אם יש מינוס שתיים אנחנו מודים לאלוהים.

עכשיו העבודה גמורה, המשחק עבר, ליל יום שישי ואני יכולה ללכת לישון ואם אני רוצה לישון עד יום ראשון בערב. מי זריך סמים בכלל, אני ביופוריה כמעט רק מהמחשבה הזאת! לא יכולה להאמין שאני יכולה ללכת לישון והעולם יכול ללכת להזדיין.

הלכתי לישון. :))))))))))