ave
אלו הם המילים הראשונות......אחרי חודשים ארוכים של דממה...ורקבון..
אלו הם הנשימות הראשונות של ממלכתי הרקובה,אחרי שהייתה שקועה בתרדמה .
במילים אלו הערתי אותה משנתה..
הרקבון הוא הבסיס של הכל...על הרקוב נבנה החדש...הכל בא מהרקבון...
ממלכתי גם כן..היא נולדה וצמחה מהישן שהיה...
אני החלטתי לצרף את הישן אל הקדום וליצור חדש...שם חדש לממלכתי...
decayed imperium
שם חדש שמורכב מהרקוב...העולם שלי הוא רקוב...ואני מוציא אותו לעולם הגדול
שירקב ביחד איתי..הרקבון זה הדבר הוודאי היחיד...ארררר...שחכתי מה רציתי לכתוב עוד..(פעם 4 שאני כותב את הקטע הזה...הכל נמחק)
אז זהו...אני חזרתי לפה...לתמיד...כדי למלא אתכם ברקבון שלי...רקבון הנפש...
הרבה דברים שינויים עברו בממלכתי מאז שכתבי פה...אבל הכל חסר משמעות...העבר מת ועליו מתבסס החדש...
אז אני לא יחיה את העבר אלא את ההוה..החדש שיהיה ישן..
כרגע אני נרקב בתוך כלא הרקבון שאני חיי בו..(יש הקוראים למקום זה אילת...אבל בשבילי זה hellat).
מבודד...לבד...נשארתי להרקב פה..
כולם השאירו אותי פה ,כל האנשים שנקראים "חברים" עזבו את אילת...רק אני פה...
עד שאני יצא מכלאי..אני ימשיך לשפוך קצת מהרקבון שלי על המסכים שלכם..
בתוך כל הרקוב בשבוע שעבר היה יחסית בסדר...
אנשים מסויימים באו ממקום מסויים ואני הייתי אצלם כל היום במקום מסויים שהם גרו בו...
ואפילו אפשר להגיד שהרגשתי קצת תחושת "הנאה"..
אני לא יתאר ולא יציין את הדברים שעברנו ועשינו..(חלקם לא חוקיים וחלקם טיפשיים)
ואפילו היה לי "קטע"..(שונא את המושג הזה)..עם מישהי.."טינקה"...
עם לא הייתי כלוא פה הייתי רוצה לפתח מערכת יחסים אתה...אבל כל עוד אני פה זה יהיה סתם...סתם..דבר שיחלוף..
עדיף לחכות ליום שבו היום יהיה עבר..
טוב אז אני פה..(פעם רביעית שאני כותב את הפוסט הזה)
עד היום הזה הרקבון ימשיך להיות גם חלק מחייכם...
hail
immortal winter..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
