לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


החמצות, פשרות וויתורים - חיי המתהוים

Avatarכינוי:  אגלה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2022


שלום יומני, מה שלומך?

אצלי כואב הלב על מתינו בפיגועים השונים ובני משפחותיהם

כבד לי בנשמה ומנגד עונת ימי ההולדת החלה.

עברנו יום הולדת בגן, יום הולדת לועזי, מחר העברי ואחריו מסיבת הפעלות בבית. מיד אחרי זה יש את כל ארבעת הארועים עם הבינונית אז בנזו והבכורה. איזה כיף שאיתי מסיימים את הטרלול.

עשיתי לעצמי הרבה הנחות בתכנון יום ההולדת הזה. הבינונית שאלה מה הנושא כי החליטה שהמסיבה שעשו לה היא סטנדרט. אין נושא, לא קונים עציצים חדשים כי שמיטה, אין שקיות עמוסות פרסים שכולם מותאמים לנושא וגם הכיבוד פשוט.

מעבר לארגון שולחנות וכיסאות לשלב היצירה, הכנת פס קול וקישוט, יש לגדולה טיול שבנזו מצטרף אליו כמלווה חמוש ובכך מאבד את יום החופש שיכל לעזור בארגון. הצעתי אותו כי באמת מפחיד לתת ליהודים להסתובב ברחובות בימים אלו ובטח ילדים מלאי שמחה ותום.

חוץ מזה יש עוד יום הולדת משפחתי שהציף חזרה את העובדה המצערת, שלמרות שלא קרה שום דבר, לא רבנו, אין ביננו כעס או חלילה מעבר לזה, אנחנו לא יכולים להיות בקשר.

בקורונה היה נוח להפיל את הנתק על הנסיבות אבל עכשיו, שרוצים מפגש חד שנתי מגלים עד כמה שליחת השטן הזו מתעקשת בכל כוחה לאפשר לנו שיחה.

האמת שכבר נכנענו לפני שנים ועדיין זה מפליא ועצוב.

בא לי ליצור. אני לא מעריכה אומנות ממוצעת ולא מסוגלת לייצר משהו שמעבר לבינוניות אז אולי משהו שימושי, שאז לפחות יש הצלחה בתפקוד שלו.

ממש מדגדג לי באצבעות אבל תמיד הן מוצאות את עצמן מנקות במקום.

הקטנה מריחה מלחמה. היא לא זוכרת את הקודמת אבל כבר דיברה איתי על כך שלא תספיק לרוץ לממ"ד וצריך מזרונים.

אפשר למצוא את הכיף בכינוס הזה יחד במערה שלנו עם משחקים, חטיפים וכל מה שהמקפיא שם יכול לספק, בייחוד כשאין תינוק והכלבה משתפת פעולה אבל זה דורש התנתקות מהמציאות והשלמה עם זה שהמדינה צריכה את בנזו יותר מאיתנו. אם היה שלטון יהודי היה קל יותר להתאחד באמונה וביטחון אבל כשהאויב יושב עלינו זה מרגיש קצת כישלון ידוע מראש.

אני צריכה להתחיל בעצמי, כמו שאומרת הקלישאה, אבל אין בי כוח כמו שצורחת המציאות.

יש לנו חברים חדשים ומסתוריים בקבוצת הכלבים. הם נחמדים בצורה קיצונית ובנזו אומר שהם הבינו שזו הדרך אבל החשדנות שלי מתקשה להאמין.

מקווה שאתבדה. צריך להנות ממה שיש כרגע וזה המון.

איזה כיף שקיץ וחם. יגמר האבל על תלמידי רבי עקיבא ואולי האנרגיה הקלילה תשוב.

בריאות יומני לך ולכל ישראל

 

נכתב על ידי אגלה , 14/5/2022 17:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בוקר טוב יומני, מה שלומך?

מתחיל שבוע חדש אבל נגרר הכאב מפצועים והרוגים של ממששת השינוי, שלא טורחים להגיע להלוויות או לשבעה.

מדהים עד כמה ההתדרדרות מורגשת בכל תחומי החיים, המחירים עולים בכל והחשבונות נערמים. קשה לנסות ולחסוך כשגם החשמל, גם המים, הארנונה, הירקות והפירות, הכלים החד פעמיים, המשקאות הממותקים, החלות ונראה שגם עליות במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית שבאופק, מוצרי בסיס של חברות כמו אוסם וכל מה שאפשר לחשוב עליו נעשה יקר יותר בלי שהמשכורות עולות.

אפילו הדיירת לא משלמת כבר שלושה חודשים, מה שאומר שהעול נכרך סביב הצוואר וזה בלי קשר למצב הבטחוני החמור, צווי 8 עם סיכון גדול ובלי תחושה של סיכוי לניצחון, כשהאויב מנהל את המדינה, הגילויים על ריקבון המשטרה, הפרקליטות, שופטי העליון, שחיתות שלטונית בסדרי גודל שטרם נראו, עשרות מליונים על שידרוג נכסים פרטיים, עשרות אלפים כל חודש על אוכל לבית הפרטי, העדרות מטקסים רשמיים כשהחליפי נמצא בנופשים חו"ל, מבזבז הון על פגישות בבתי מלון ומסעדות במקום בלשכות המשולמות, החרמת כנף ציון ובזבוז בוטה כשהתקשורת עסוקה בלהסתיר במקום לחשוף.

מתסכל.

מנגד נראה שרבים מבינים שאם המצב חמור, כנראה שאנחנו עושים משהו לא נכון. אנחנו רואים אנשים שחוזרים ליהדות. אם אנחנו נרצחים בגלל שאנחנו יהודים אז בוא נהיה יהודים עד הסוף, לברוח מזה לא ניתן, ניסו את זה לפני השואה ועד היום מתבוללים מגלים שירדפו אותם גם 3 דורות אחרי שניסו לברוח.

יום העצמאות היה נפלא, האמצעית הופיעה על הבמה והצלחתי לצלם כראוי.

האירוח בחג עבר בהצלחה, הפעילות היתה משמחת והבנות יצאו מרוצות ושבעות מארוחה שהכינו בעצמן. המטסים התחבאו בעננים אבל עשו את שלהם.

אם הייתי מצלמת ומפרסמת באינסטגרם, אפשר היה לחשוב שהחיים הם שיר.

כמו הפולש באדמת הארץ גם באוויר יש מיינות שגירשו את היונים שמקננות אצלנו כבר שנים בכניסה לבית. אתמול הן רבו עם עורב שהקן שלו בעץ שממול.

הכלבובית האהובה, מאוד חמודה ומתחשבת, ניגשת בבקרים לכל מיטה ומעירה את כולם בחיוך. נשמה מתוקה שמחלימה במהירות מכל הפצעים, הצלקות והאלימות שספגה.

יש תקווה יומני, היה מאוד מרגש לשיר את התקווה בקול, עם כל החוגגים מסביב, היה גם מחזק לשמוע את כולם ממשיכים בתפילה.

שיהיה שבוע טוב, נתרכז בחיובי ובע"ה נצליח

 

 

נכתב על ידי אגלה , 8/5/2022 09:29  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאגלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אגלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)