חפש אותי הלילה במקומות סגורים

אני לא יודעת מי מכם מופרע מספיק ומי לא בשעות הקטנות והחשוכות,

אבל אני יודעת שרוב הדברים שאני עושה בלילות לא נורמליים כל כך, ואני לא כשאר האדם בחושך. :(

טירוף הלילה שלי:

לצאת למשל לטיול בעיר עם חברה באמצע שבוע של ביצפר בשעה 1.

לעלות על הגג ולשבת שם לבד.

לעמוד עמידת ידיים בסלון, ליפול ולנסות שוב.

להתקלח ולשיר בקולי קולות עד שאני מעירה את ההורים בשעה 2.

לבהות במחשב בעיניים מזוגגות סתם כך.

אומנם עכשיו זה סוף הסתיו

לצאת בחולצה גזורה וענקית ובוקסר מהבית, ולשבת על הכביש.

לא משנה שעוברות מכוניות.

לא משנה שהערבי החמוד ששומר על הבתים שבונים פה ממול לא מבין למה אני יושבת סתם על הכביש, ולא עושָה שומדבר עם עצמי.

לא משנה שהעוברים ושבים מסתכלים בי במבטי תמיהה וגועל.

לא משנה שפיתחתי קשרי ידידות אמיצים עם החתולים של השכונה.

לא משנה שמטפסים עליי ג'וקים מכל הסוגים והמינים.

טוב.. זה דווקא כן משנה.

חפש אותי הלילה מחר זה מאוחר

עוד לא בחרתי את פינת הכביש הטובה יותר..

יש את המקומות החשוכים, שם בקושי יראו אותי, אם כי הכביש במקומות אלה הוא בנטייה חדה מטה, ואין לי כוח לשבת באלכסון.

יש את החושה בכביש, שזה עניין לא מובן שהם בנו כאן.

יש פשוט כביש, ובצידו הימני יש חושה ענקית שלעתים חונות בו משאיות. לא ברור.

יש את העבר השני של הכביש, מקום לחניית מכוניות. אבל זה לא נחמד כשתקועה לך מכונית בפרצוף.

יש את אמצע הכביש, אבל האספלט מאוד לא נוח.

ויש עכשיו גם כמה נדנדות ששמו מול הבית, והיום אפילו שתלו דשא. כמה נחמד :(

בקרוב הכל יתמלא בצואת כלבי השכונה. פינצ'רים מזורגגים.

אם לא תמצא אותי עכשיו לא תקבל אותי אחר כך

מה יקרה כשיהיה חורף? הכבישים יהיו מוצפים במים, ובשמן מגעיל שטפטף מהמכוניות כל הקיץ.. מה אז? :( איפה אשב באמצע הלילה בפְלִיז שענק עליי בכמה מידות וגרביים עם ציורים של כבשים הבועלות אלו את אלו?

על גגות תל אביב משהו קורה הלילה
לא מחום לא מקור התחבאתי כאן
על גגות תל אביב מישהו רואה הלילה
צלליות שנעות על וילון לבן.