ויהי ביום ההוא ה' בחשוון התשמ"ח ביום הרביעי;

ויוולד "תחת", בן האסונות של, בשנה השנייה למלכותה של סובייטית;

והארץ תמלא תוהו ובוהו וחושך על פני תהום;

ובשנה השלישית להולדת התחת ישתין הוא בקיר ויימרח את פרי בטנו; וייחר אף אחותו בתחת ותאמר: הכיצד לא מנעת פרי בטנך;

וישמע תחת את דבריה ויבכה וינהג כמנהג האבלות וישב על האדמה וילבש שק וימרר על חייו;

ויהיה תחת גָר בארצו, כי תמהוני הוא;

ויהי רעב כבד בארצם, כי סובייטים הם: ויחליטו הוריו כי מאסו באכילת שיקוצים ושרצים מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים ובנחלים ובוודקה ומכל נפש חיה אשר במים שִקֻץ הוא להם;

ויאמר לָנין (אלוהים) למשפחתו לאמר: לכו לכם מארצכם, מולדתכם ומבית אביכם אשר אהבתם: ואעשכם לגוי גדול ואברכם בחוטם קטן ובישבן צמוק, ואגדלה שמכם והיה ברכה; או נועה;

ותרד משפחתו לכנען לגור שם כי כבד הרעב בארצם: וזו השנה החמישית למלכותה של סובייטית;

ויהגרו ארצה ויטעו בית ועץ בכנען וישקוט ביתם שנים מספר;

ויציבו שם מזבח לסובייטית, ויתפללו אליה 666 יום ו-666 לילה;

ויאמצו אל פתח דלתם כבש בן כלב בן פינצ'ר בן רחב מוכרת מזון המשתין בקיר על עגלות עם ישראל;

ותאמר סובייטית אליהם: הקריבו מהכבש קורבן ללנין; עשו ממנו חתיכות חתיכות כברית בין הבתרים והעלוהו לעולה על הר חמדת ימים ויהי הכבש קדוש ולא טמא;

ולא יבתרו את הכבש; וחרון אפה של הסובייטית גדול; ותרדוף אותו קול עלה נידף ונס הוא מנוסת חרב ונפלו ואין רודף: ותדחוף מפרי השדה בפיו של הכבש ותכרות את רגליו ותשרפהו באש הגהנום כי ראוי הוא להשחט; ותעלהו לעולה;

וייקץ תחת משנתו מהסיוט הנורא ויזיע ויתפוס את פניו בידיו ויבכה; ונשמה נשארה באף כבשתו;

ותדבר סובייטית את כל הדברים האלו לאמר: אנוכי סבוב סובייטית אשר הוצאתיך מארץ סובייטים ולא תהיה לך סובייטית אחרת על פניי;

לא תעשה לך פסל ותמונה ופוטושופ אשר בכוכבים ממעל ואשר בכביש ממתחת ואשר בביוב מתחת לארץ;

לא תשא את שם הסובייטית לשווא;

זכור את יום השבת לקדשו ולרבוץ בו: ששת ימים תתפרפר תעלוז ותעשה בהם כאוות נפשך ועשית כל מלאכתך בישיבה על כסא מול מחשב: וינח ביום השביעי על כן ברך לנין את יום השבת ויקדשהו;

כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך כי אמך קוזינה היא ואביך גבר שבגברים;

לא תרצח כי פסיכו-קילר אתה;

לא תנאף כי ק' מתצפתת עליך ועלינו;

לא תגנב כי א' זקוק לחגורתו;

לא תענה ברעך עד שקר כי שקרניק הוא ואתה אופטימוס פריים;

לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ובוצ'תו ושפחתו כי נקבות הן;

לא תצפה בתוכניות המחלישות את לבך כמו ריקי או עיר החטאים;

ויהי ביום ההוא לאמר: וילך התחת בדרך ההיא ויקנה באלף זוזי זהב וכסף כלי פריטה ירוק כעץ הדעת טוב ורע אשר בגן העדן וינגן בו לרוב; ותראה הסובייטית כי טוב;

ובחודש השמיני ילבש כותנת לבנה ושורט שחור וינעל סנדליים כי נוחות הן וילחם התחת באחותו בת האסונות של ויקבל שריטה לעולמי עולמיא: וייחר אפה של סובייטית ותנשק את אחותו ותשכין שְלום בית על הארץ ויכולו השמיים מכל צבאם וירא כי טוב;

והארץ תשקוט 16 שנה: ומקץ 16 שנה יעלה השטן מן האדמה: ויאמר לנין אל השטן השמת לבך אל עבדי תחת כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר וירא לנין וסר מרע ועודנו מחזיק בתומתו; ויען השטן את לנין ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו: וינסה השטן את תחת לבדוק אמונתו בלנין;

ויהי ביום ההוא ותחת ילך בדרכו וימצא את בועל הגברים מלקט האוכמניות מדגמן על עמוד: ויקפוץ הדוגמן על התחת וידחפהו לשיח הקרוב ויפשיט הדוגמן את תחת מכותנתו: ויבהל התחת וינוס על נפשו משם משום ששומר מצווה שומר נפשו הוא; ויבכה בועל הגברים בכי תמרורים וישמע זאת השטן ויכעס;

והסובייטית תשמע כי לא עמד התחת בנסיון ותאהב אותו לנצח כי נדר נדרו ועמד בו וכי גבר שבגברים הוא;

ותברכהו ותאחל לו רק מזל טוב כי הגיעו אל קיצן 15 שנות נסיון קשות בהן הצליח לשרוד על אף הכל: וכי גדל להיות רוצח-סוטה-נקרופיל: גברבר יפה עיניים וטוב מראה: חכם ובעל נסיון;

וכעת בשישה עשר המתוק, על התחת להגיע לגדוּלה, להתעשר, להיות נביא בארץ, לזכות למצוות, להיות חכם ומלומד יותר, להצליח בלימודי התורה, להצליח עם הבנים.. והבנות.. והכי חשוב להיות מאושר בכל אשר יפנה;

שפע ברכות ואיחולים לישבן האהוב על כולנו.

באהבה, 3>

סובייטית שליטא.

(ועכשיו קטע מתנה, כי זה יפה)

עַל-מִשְׁכָּבִי, בַּלֵּילוֹת, בִּקַּשְׁתִּי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו. 

אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת--אֲבַקְשָׁה, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו.

מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים, הַסֹּבְבִים, בָּעִיר:  אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, רְאִיתֶם. 

מְעַט, שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; אֲחַזְתִּיו, וְלֹא אַרְפֶּנּוּ--עַד-שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל-בֵּית אִמִּי, וְאֶל-חֶדֶר הוֹרָתִי. 

(שיר השירים, פרק ג')(מוכר לכם מאיפשהו?)