10:40 בבוקר, פוקחת עין אחת. בחוץ חשוך. חשבתי שאולי התעוררתי מהמערכת סטריאו כמו בכל בוקר, ב-6:15. אומנם העיניים מטושטשות, אבל המספר היה דו ספרתי.

הברזתי מביצפר ושמחתי לאיד.

הגוף שלי ממש חלש בזמן האחרון. כל דבר קטן כואב לי. שריטת מאפיונרים ענקית במצח, 3 שריטות קטנות בכתף שמאל בגלל שבלתי נראית החליטה לתקוע בי את העטעפרון שלה ולהשאיר סימנים, הגרון כואב בבפנוכו שלו, הגב התחתון, ובעצם.. זה כל הגוף שלי.. :\

יש ללמוד למבחן-מוות בספרות. מה זה משנה, אכשל בו גם ככה.

מי יכול ללמוד 20 יצירות בשלושה ימים?

כבר נכנסתי עמוק עמוק לתוך מועקה של אנטון צ'כוב, כשלפתע הפריע את מנוחתי צלצול טלפון.

-בוקר טוב.

-שלום. מדבר אבי אני סטודנט ואני עושה סקר על בלהבלהבלה..

-אוקיי..

-בת כמה את?

-18

-את נשמעת הרבה יותר צעירה.. (קריצה)

(-זה כי אני בעצם בת 12)

-האם את ליברלית או שמרנית בנוגע ליחסי מין או בכלל כשמדברים על מין?

ובגלל שאני כה נחמדה, הוא זכה לשמוע טריקת טלפון.

באמת שלא היה לי כוח.

היה לי נעים לשבת על אדן החלון, מחברת ספרות ביד, ולחטוף רוח קרה בצד הגוף.

אבל לאבי לא היה אכפת שהיה לי נעים.

הוא התקשר שוב ושוב ושוב. ובכל פעם הרמתי ת'טלפון וניתקתי מחדש.

אחרי 15 דקות של משחק בחתול ועכבר הוא הניח לי, והמשכתי להנות על החלון.

3 שעות מדכאות (חושך+אביתר בנאי) עברו, והנה עוד צלצול.

חשבתי אולי זאת סבתא שמנה סובייטית.

אבל.. הפתעה!!! זה שוב אבי.

הפעם החלטתי לשמוע מה באמת היה לו להגיד.

טעות חיי.

שכחתי שאליי מתקשרים רק סוטים-פדופילים-מזילי ריר-נושפים בטלפון.

אחרי 5 דקות של שאלות זוועתיות, פולשניות ומגעילות ממש שוב ניתקתי לו בפרצוף, והתקשרתי לתמימה כדי לבכות לה כמה שזה הגעיל אותי וכמה שאני מרגישה שכרגע אנסו אותי.

זה שוב התחיל באותן שאלות תמימות כביכול, עד כמה שאני ליברלית, האם ליברלית מאוד או נורא או הכי בעולם. איזה 6 שאלות כאלו כשהתשובה היא אותה תשובה כל הזמן.

זה המשיך לשאלות בסגנון של האם אני חושבת שמדברים איתנו מספיק על יחסי מין או האם יש מספיק שעורי חינוך מיני.

ואז באיזה גיל דיברו איתי בבית בפעם הראשונה על זה..

כשחשבתי שהגרוע מכל הגיע, נוכחתי לגלות שטעיתי.

פתאום התחילו לצוץ שאלות על החיים הפרטיים שלי.

באיזה גיל היה החבר הראשון, האם יש לך גבולות בנוגע ליחסי מין, האם הצבת את הגבולות האלו אי פעם, האם יש לי חבר, אם היה או לא היה היית עושה איתו כך וכך או כך וכך (פירוט זוועתי של תנוחות שאלוהים יודע מי המטורף שהמציא אותך).

התחלתי להרגיש כבר לא נעים ולהזיע כמו בתזונה.

שקלתי אם לנתק שוב או להמשיך.

והוא ממשיך לשאול.. הפעם זה כבר הגיע למשהו חדש..

האם אי פעם ראית גוף גברי עירום בכוונה או בטעות? בין אם זה אבא, דוד, אח..

או מיי פאקינג גוד!!!!!!!@#~!$!@$$#@# מה זה הגועל נפש הזה?!?! :(((((

למה שאני אראה את אבא עירום@$?!?#!@#~?@!?~!?!?!?

אח"כ הוא שאל אם אי פעם כך וכך וכך והאם הייתה חדירה במצב של כך וכך.

זהו.

כבר עלה לי כל האוכל מאתמול בגרון.

טרקתי ת'טלפון בפרצוף וכמו שאמרתי קודם, התקשרתי לתמימה כדי שתהיה ממתינה ולא אצטרך לענות לו.

כמו שחשבתי, הוא המשיך להציק גם בממתינה.

היה לי כ"כ מגעיל.. איזו חוצפה מצידו להמשיך להטריד אותי בשאלות הגועליות האלו :(

עם הקול הדוחה שלו, מדבר בצורה חלשה כזו, שאפאחד לא ישמע.

אוי אלוהיי.

האם זה מישהו שאני מכירה ועבד עליי? לא יכול להיות.. אחרת הייתי מזהה את הקול. והיה נראה כאילו כל השאלות מוכנות מראש והוא קורא אותן במהירות.

אררר..

בעע..

היה לי רע.

הזמנתי פיצה כדי להתנחם בה.. ואז גם הגיע שליח כ"כ מכוער שאלוהים ישמור.

ועכשיו רע לי.

ממש ממש. וללמוד לספרות לא הצלחתי.

אני נוסעת עכשיו לים. לבד. מקווה שירד גשם בדרך, ושירד גשם כשאשב לבד ואשמע אביתר. שוב ושוב ושוב.

הלוואי ויגיע גל גדול וייקח אותי איתו.

הלוואי שהצפת ביוב גדולה תיקח איתה את אבי הבנזונה.