30.10.2003
המכתב המיועד
שמועות מצמררות עברו בין בנות השכבה, האומרות שהיום כולן מקבלות את המנילה.
מרגש ממש.
בדרכי לבלתי נראית, עצרתי בדואר.
הכנסתי את המפתח האדום. סיבוב אחד ימינה.
תיבת פנדורה התגלתה אליי.
מעטפה גדולה וכבדה, ועוד מכתב קטן, כזה שצריך לקרוע לו את השוליים, אבל אני תמיד קורעת בטעות את המכתב עצמו, כי אני דפוקה.
הגעתי לביתה של בלתי נראית, שם קפצתי ונתקעתי בין קיר לקיר, שמחה שסוף סוף קיבלתי את המכתב המזורגג שחיכיתי לו כ"כ הרבה זמן בציפיה כה דרוכה.
אמא של בלתי נראית הביאה לה גם את המנילה שלה וגם מכתב מהפסיכומטרי שהיא עשתה בנובמבר.
איזה ציון מצער היא קיבלה :( אני שמחה שדפקתי את המערכת ויצאתי משם בזמן. אם כי, המערכת בכל זאת דפקה אותי, הביאה לי זיכוי ל-5 שנים ופחות מ-1000 ₪ חזרה. זונות :(
אח"כ פתחתי את המנילה שלי, ועלצתי כפי שלא עלצתי בחיי.
מגילת התפקידים הטובה ביותר שראיתי בחיי.
זה נכון שאף תפקיד שם לא באמת מעניין אותי
ושהכל זה חארטה בתיאורים יפים. אבל למי אכפת.
קיבלתי את המנילה הכי טובה בעולם.
השקטתי עצמי קצת אחרי שראיתי את של בלתי נראית.. היום היא עיצבנה אותי ממש, בדרך לשיעור ספורט.
נורא לא אכפת לה מכלום.
כשנסעתי איתה לצו הראשון, היא רצתה להיות מורה חיילת.
אתמול היא רצתה להיות קצינת ת"ש והיום בבוקר מטארולוגית.
למה היא בוחרת כאלו דברים מטופשים למה למה :( כל הדרך הרציתי לה הרצאת מוטיבציה.. שאני לא מבינה למה היא לא רוצה לעשות עם עצמה משהו טוב בצבא, ואח"כ היא סתם תתמרמר. כ"כ מתאים לה.. אם מחר היא תבוא אליי ברעיון מטופש חדש, פשוט אחדול מלנסות לעזור לה. הצעתי לה אפילו את עזרתי בארגון סדר העדיפויות שלה. נראה אם היא תסכים. אם לא היא תטעם מנחת זרועי המדּלדלת.
היום בו גיליתי שיש לי חזה עוף
קר. סוף סוף. כבר נמאס לי לעלות לביצפר ולהזיע את נשמתי כל הדרך. ולא משנה כמה קצרה תהיה הגופיה שלי. תמיד בסוף אסחט אותה. אתמול היה קר. מאוד אפילו, והגיע הזמן להוציא חולצה ארוכה. סוודר שחור, למען האמת.
לא הייתי שונה בבית הספר.. הרבה הגיעו עם חולצות ארוכות, ובנות רבות הפציצו בסוודרים שנראו כאילו רק עכשיו שחטו את הכבשה ופשוט לבשו אותה.
סוודרים מדגישים נשיות טיפה.. אני חושבת..
כשיצאתי מהשירותים ופגשתי את עצמי במראות, גיליתי את חזה העוף שלי :( כמה שהסוודר מקטין לי אותו בצורה מצערת :( למה רק אני נראית כמו ילד רוסי שמנמן בתוך בגדי נשים? :(
מה עשיתי שזה מגיע לי :(
זרקתי את הסוודר לעזאזל והמשכתי להסתובב בביצפר רק בחזייה :( נראה אותם צוחקים עכשיו :(
באימון ביום ראשון קיבלתי דף למבחן
כבר כמעט 7 שנים שאני באותה דרגה מסיבות כאלו ואחרות שלא ניתנות לשליטתי, ועכשיו, המבחן שבאמת באמת יקרה.
אם אני עוברת, מה טוב.
אם לא.. :(
לא רק שעכשיו אני בי"ב, שנה הבאה כבר אמות בצבא, ולא אמשיך להתאמן כי לא יהיה זמן. בטח שהרמה שלי תרד ולא אוכל לגשת למבחן. אם אחזור חיה מהצבא, אהיה כנראה שמנה וגדולה ולא אוכל לגשת למבחן כי אמות רק מלנסות לנשום.
ככה שאם זה לא עכשיו, זה בטח לא ב 4-5 שנים הקרובות.
עכשיו יש עליי כ"כ הרבה לחץ, שאין לי מושג איך אעבור אותו :( זה אומר שאני חייבת להתאמן יום יום, וללכת לאימון גם היום, למרות שיש הופעה של הג'ירפות שאני ממש ממש רוצה ללכת, במקום הבילויים שפספסתי :(
עדכון: פספסתי את הג'ירפות. קקה :(
31.10.2003
אין לי יד
והיום במעבדות נשפכה לי חומצה מסוכנת על היד וכמעט מתתי :(
אם הייתי מתה.. למי זה היה אכפת בכלל :(