כשהכל קורס ואבוד, וכל מה שנשאר לי זה רק לבהות במסך החצי מרצד והדפוק שלי, ברגעי שעמום אני פוקדת מקומות ברחבי המאגר המקוון כדי להבטיח לעצמי שאני לא שטחית ושלפחות קיים בי משהו טוב, שהוא לא כמו כולם.

דוגמה 1

דוגמה 2

דוגמה 3

ובכל אחד מהם, תמיד תמצא השאלה, מיהו הגבר המושלם (או לחלופין, האשה המושלמת. אבל נשים זה עם דפוק... אז נשאר בבולבוליאדה).

מיהו הגבר המושלם?

ולמה כולן מחפשות משהו שהן לא ישיגו בחיים?

לכל אחת יש מין "תנאי קבלה" שגבר חייב לעבור.

משום מה, הוא חייב להיות גבוה, שרירי, ישבן חטוב, לא שעיר באף איזור בגוף, שיער (וכאן זה מתחלק ל-2: חלקן יעדיפו קצר עם ז'ל וחלקן שיער ארוך וחלק) רצוי בהיר, אף קטן או בקיצור- נטול פגמים.

והוא חייב להראות בדיוק ככה.

אבל הן בחיים לא ימצאו כאלו במציאות.

הם פשוט לא קיימים.

ובכלל, למה לקבוע לך רף? למה לשים חומה ומי שלא עובר אותה, לא טוב מספיק?

הרי כולם בסופו של דבר יגידו שהגבר המושלם הוא בעל אופי חזק.. ומה זה משנה המראה..

אבל לכולן הוא משנה.

בנות נורא ייגעלו מאדם שצורתו החיצונית.. זוועתית (?) ולא משנה כמה האדם הזה טוב לב וכמה הוא באמת מושלם.

למה לא למחוק את צורת החשיבה הזו? אנלא אתחיל להלאות אתכם בפרטים הידועים לכם מראש ולכתוב לכם כאן שאף אחד לא מושלם, כי זה פשוט נמאס, ולא מעניין.

אבל המחשבה הזו, של הגבר המושלם, ואיך כל בת בונה לעצמה פנטזיה לפני שהיא הולכת לישון בלילה, ואיך הפנטזיה הזו מתנפצת כשהיא תגיע למציאות ותראה שרוב הבנים קורצו מאותו החומר..

חנונית שכמותי.. מעולם לא יצרתי לעצמי דמות של הגבר המושלם. אני מוכנה לקבל את כולם, ולא משנה איך הם ומה הם ובאיזה גודל איבריהם (לא האיברים האלו :( ).. כל מה שחשוב זה רק האופי. שיהיה אדם טוב. זה כל מה שמשנה.

ואני לא מדברת על חיי אהבה, כי גם זה כבר נמאס לקרוא ולשמוע.

אני מדברת בכלל, על חברים קרובים, ידידים, איך שתרצו לקרוא לזה.

הרי כל אחד מיוחד במשהו.. וזה מה שחשוב.. לא? :(

עוד פוסט דפוק אחרי גלישת יתר בדוגמה 1.

הלוואי שלפחות אצליח לנום הלילה.