שרוך בברוך

נסיון התנקשות 1

בתור הבחורה שתמיד מגלה את הדברים הכי מעניינים אחרונה, גיליתי היום, כי לפני שבוע וחצי, ניסו להתנקש בחייו של שרוך.

ביתו, שחשוף כולו לכיוון הכפר הערבי שממול, הפך להיות מעין שדה קרב של חנונים.

בחתונותיהם, נוהגים החמודים לירות צרור יריות השמיימה, והקליעים, נופלים עלינו ומחוררים לנו את הבתים.

כך כנראה קרה גם בביתו של שרוך. בוקר אחד הם מצאו זכוכית מנופצת, וקליע על הרצפה.

המשטרה כמובן התערבה בעניין, אך מי יודע אם זה באמת הגיע מהכפר שממול או מישהו באמת ירה בכוונה לביתו.

נסיון התנקשות 2

כמה ימים מאוחר יותר, מצאו בני משפחת שרוך את גלגלי המכונית מפונצ'רים לגמרי. כנראה שנכנסו כמה ברגים לגלגלים, אך הם מצאו גם חתך. ייתכן כי אחד מבני הבית (וכנראה אחת, כי בטוח אשה עשתה את זה) עלתה על משהו שפינצ'ר להם את הגלגלים הרומנים שלהם.. אבל מי יוכל להסביר את החתכים?

נסיון התנקשות 3

בתום השיעור הראשון, הלכתי לבקר את חבריי בכיתתם, ומצאתי את שרוך עומד, נשען על הקיר, יד אחת שלובה והיד השנייה נשענת על היד ותומכת בראשו לבל יפול.

שרוך במצוקה. אומנם נסיונות ההתנקשות כנראה מופרכים לגמרי והכל נראה כמו טעות אחת גדולה, אבל מה שמצאנו בכיתתם באמת מתחיל להיות חשוד, ומפחיד אפילו אותי.

התקהלות גברברי הכיתה ליד החלון הייתה בלתי ניתנת לספירה, וכל אחד מהם ניסה להציע הסבר מתוחכם משלו.

הם לא חכמים במיוחד, זה נכון, אבל היה מצחיק להקשיב בכל זאת.

הזזתי אותם כדי להבין על מה הם מדברים, ופתאום ראיתי חור בחלון, והתנפצות כזו מסביבו.

אולי מישהו זרק אבן, או איזו ציפור נתקעה בחלון. אבל זה לא היה סתם חור. זה היה חור עגול ומושלם, מפוייח מצדדיו, ועיגול ההתנפצות הראה כי זו לא הייתה אבן סוררת או ציפור דפוקה. גם זה היה קליע. השאלה הנשאלת היא איך הוא הגיע לשם פתאום בלילה, איך הוא הגיע לקומה העליונה של הביצפר, שגם הוא נמצא על הר.

מי רצח את דן רונן? מי מנסה להתנקש בחייו של שרוך? מה הם רוצים ממנו? ומדוע?

הרקולס הומלסית

אחרי ששמעתי את הגברברים מנסים להבין איך הקליע הגיע, באיזו זווית בדיוק ומאיזה כיוון, מצאתי את הרקולס יושבת על הכסא, עצובה ומדוכאת. כבשה אמרה לי כי כל הבוקר שהיא במצב הזה, ולי זה פשוט לא נראה הגיוני. ניסיתי לשדל אותה בלחץ פיזי מתון לספר לי מה קרה לה, אבל היא פשוט אמרה ששום דבר לא קרה.

כשהגעתי בהפסקה הבאה, היא כבר סיפרה לי הכל.

האבא החמוד שלה, נכנס לבית חולים. לא ביקשתי עוד פרטים, זה לא ענייני ואם היא הייתה רוצה לספר, היא הייתה עושה את זה.

היא הגיעה לשם עם אחיה באוטו. הם כנראה הניחו את מפתחות המכונית בחדר בו שהה אביה.

אני לא יודעת מה בדיוק קרה שם, אבל כשהם רצו לחזור כבר הביתה, ולקחת את מפתחות המכונית, הם גילו שאין מפתח. הם ירדו לחנייה, ואז מצאו שגם אין מכונית. באוטו היו להם גם מפתחות לבית, וגם את כתובת הבית.

הפרצה קוראת לגנב, ועל ראש הגנב בוער הבולבול.

חיש מהר הם תפסו מונית וטסו הביתה, החליפו מנעולים והתקשרו למשטרה.

והיום היא הייתה סתם עייפה. עייפה כי נמאס לה לא לישון בלילה מדאגה, עייפה מהנסיעות.

עייפה.

שברירית

תמימה היא בחורה עדינה ושברירית. כ"כ עדינה, ובאורח פלא כלום לא נשבר לה מעולם. בכל טיול שהיא יוצאת אליו, היא לא תיפול פחות מפעמיים, ובכל זאת, לא יקרה לה כלום.

ביום שישי האחרון, יצאה תמימה לטיול, ונקעה את רגלה. הנקע כנראה היה חמור ועכשיו יש לה שבר. השבר היה כבר לפני, אבל הנקע סוף סוף התריע לה שהרגל שלה מקולקלת.

ועכשיו היא יושבת בבית עם חצי תחבושת חצי גבס, ומנסה לדדות על קביים שגבוהים ממנה וממני יחד. בכל הפסקה גדולה אנחנו יורדים אליה הביתה ומבקרים אותה, מביאים לה מכתבים, ציורים יפים, מיני ממתקים, מכתביות, פוגים ושאר פירות וירקות.

מחר כנראה אלך אליה ואכין לה ספגטי אלפרדו. נפנק אותה קצת.. היא אוכלת קקה כל היום.

איילת כבר לא מקבלת

זה בא בתקופות. יש שבועות בהם בלתי נראית יוצאת לדייט יום יום, ויש תקופות יובש. כמה מצער לשמוע שלאחרונה היא עוברת תקופת יובש.

נכון. עדיין כל הבנים בעולם מגיעים אליי, מדברים איתי, צוחקים, נחמדים, והכל כדי לקבל את המספר שלה. וזה בסדר.. לא מפריע לי..

אבל כולם כבר התגייסו ומתו, ולא נשאר לה אף בחור שיגאל אותה מייסוריה וייקח אותה מכאן.

אני בוכה בשבילה. ממש.

ואני?

אני סתם דפוקה.