נכון. אני אינטרנטוהוליק, וגם אני מחוברת לאוטוסטרדת המידע עוד מגיל ינקות (כיתה ז'.. אני מניחה שעדיין ינקתי), אבל את ישרא-בלוג הכרתי רק לפני חצי שנה, פחות או יותר.

יומנים זה לא הקטע שלי. אני לא אדם מאורגן, או מתמיד, שיכול להחזיק לעצמו יומן יותר מיום. אני פשוט מתייאשת מהר מדי. ורק המחשבה על יומן וירטואלי, שכל ישראל ושכנותיה החמודות יכולות לקרוא.. לא. זה לא בשבילי.

אבל משום מה, אני כאן. מצליחה להחזיק בקושי בלוג כבר מספר חודשים.

החששות העיקריים שלי היו שלא יהיה לי מה לכתוב.

נכון.. לא טעיתי בהרבה.. אבל זו אחת הסיבות שלא רציתי לפתוח בלוג.

בצדק.

אני לא רוצה לתפוס קילובייטים מיותרים שיכולים להיות שייכים למישהו מגניב ממני.

כשהגעתי לכאן, לא פתחתי בלוג ישר. שוטטתי כאן חודשיים. שהיו נפלאים, אגב.

פעם, כל פוסט שאי פעם קראתי, היה בעל משמעות. הם היו ארוכים, מרתקים ומדליקים.

פעם, לא היו הרבה פרו'ז. פעם גם לא הייתה הצפת בלוגים מטופשים חדשים.

פעם היה טוב.

ועכשיו הטלתי על עצמי וטו ועקרונות אחדים.

כן, אמשיך להסתובב בישרא. אבל אני חייבת להציב לעצמי גבולות, אחרת הווריד במצח עושה לי פו-פום פו-פום, והלב שלי הופך לחלש יותר.

יש בלוגים, שאני מראש יודעת לא להכנס אליהם. תקראו לי נאצית, תקראו לי אנטי-בלוגרים ותגידו שאני לא סובלנית. אבל אני שומרת על הבריאות שלי. ושלהם.

כולנו זוכרים את מתקפת בלוגי ה"אני מריצה ואני אוהההההההייפת את פאבלו הכוסון המושלם!".

אלו דווקא בלוגים שכן נהניתי להכנס אליהם.

הם תמיד יהיו מושקעים במיטב הצבעים הרדיו-אקטיביים שנכנסו לאופנה, בגופן הכי גדול והכי לא מובן שקיים, נטול תמונות (בואו נודה בזה, למי יש זמן להכניס תמונות כשצריך לטחון פוסט אחר פוסט וכל אחד מהם מלא בחוכמת חיים?) ובעיקר, מלא בהגיגים שמשאירים טעם של עוד.

(מה שמוביל ל..)

 |

 |

\/

לעומתם, בלוגים שיכנסו רוב הזמן לרשימת הבלוגים שלא אכנס אליהם לעולם- בלוגים של אנשים שנהנים לעסוק במשיכת אותיות. מישהההההההו יכול להסביייייייר לי מההההההה הקטעעעעעעע בלמשוךךךךךך אותיווווווות?!?!

רק לי זה נורא נורא כואב בעיניים? :(

 |

 |

\/

לעתים, יחד עם משיכת האותיות, ניתן יהיה למצוא גם המון טעויות כתיב, שנכתבות כנראה בכוונה. אותם בלוגרים תועים וטועים, כנראה יחשבו שזה ממש מגניף לכתוף ככה מאשר בדרך אחיירת. כי מילים כמו טוף, ספפה, שולת, חמוט, מוייתק שילי, ניישמה שילי וכוליי וכוליי, הן מילים שבאמת היו צריכות לקבל עיוות בשפה העברית! כי לא מספיק שמילים רבות נעלמות לנו מאוייצר המילים, צריך גם להוסיף טעויות שנעשות בכוונה! נהדר!

 |

 |

\/

טעויות כתיב שנכתבות מחוסר שליטה בסיסי במיוחד בשפה העברית. ברגע שאני רואה "אני ילך\ ישב\ יעמוד\ ישחה \ ישתה\ יזיין\ יקלל" בהקשר למשהו בעתיד, אני פשוט לא אכנס לבלוג יותר. לעולם.

קשה לזכור שגוף ראשון עתיד- תחילית א' תמיד?

 |

 |

\/

2ל1גים של אנש1ש'ם מX1ד מעצ2נ'ם שח1ש2'ם שזה מהההה זהההה מגניף לכתו2 עם מ790ים במק1ם א1ת'1ת, או של השתעשעות בכל מיני סימנים קטנים כמו צלב, סימן רשום, טריידמארק ואני לא יודעת מה עוד קיים בשוק כיום.

זה לא מובן, לא ברור ולא אנושי לעשות לנו את זה.

 |

 |

\/

פוסט שכותרתו: X X X (או: Y Y Y).

כולכם מכירים את זה. כולכם עשיתם זאת לפחות פעם אחת. לתת כותרת נהדרת לפוסט, ואז פתאום לשנות את כל מה שסמכנו עליו ובטחנו בו, ולכתוב לנו "או:" ופתאום לדחוף כותרת שנייה. לא, זה לא מקורי! ולא, שני שמות לפוסט, זה לא מגניב בכלל!

 |

 |

\/

בלוגים של אנשים שכותבים רק בשביל התגובות. "למה אפאחד לא מגיב לי???????? :( אני סוגר את הבלוג והולך להטביע את עצמי בשירותים!!!!!!! תגיבוווווו!!!!!! :("

 |

 |

\/

פוסטים על אהבה. נמאס. יצא לי מכל 666 החורים שלי בגוף. זה מעצבן, מרגיז, מדכא, מטופש, לא מקורי, לא מעניין ובכלליות, חרא גולמי!

אהבה היא לא, ואני חוזרת, לא הדבר הכי חשוב בעולם. קיים הרבה מעבר לזה, ואני גם לא מתכוונת למוזיקה, וכאן אני עוברת במעבר חד לאנשים שהבלוג שלהם מתקיים רק מציטוטי שירים כאלה ואחרים, או רשימות אין סופיות של להקות מטאל קשוחות ונידחות אי שם בנורווגיה הרחוקה. ואם כבר, אז גם אנשים שכל מה שחשוב להם זה רק מוזיקה, ואם מישהו אחר שומע משהו שלא מוצא חן בעיניו, אז הוא יכתוב פוסט שלם על כמה שהמוזיקה שלהם טובה בהרבה משל אחרים.

 |

 |

\/

בלוגים של וונאביז שיודעים שהם כאלה אבל מכחישים בכל תוקף. וכל מילה נוספת מיותרת.

 |

 |

\/

בלוגי התבכיינות על כמה שערסים הם רשעים ושהם ממררים לפריקים את חייהם. וכמה כולנו נאורים וחכמים מהיצורים נטולי האינטלגנציה הללו, ואיך שכולם התפתחו הרבה יותר מהר מהקוף, חוץ מהם.

יופי.

מצחיק.

 |

 |

\/

ואחרון אחרון חביב- רשימת הבלוגרים החדשים. אני נהנית לפקוד גם אותם לפעמים. אבל! כשאני רואה בלוג חדש של "גם אני עוד ילד מדוכא שרוצה למות" או "אני מזרימה לעצמי על הרצפה נהרות של דם מהוורידים בידיים על בסיס שבועי" והכי גרוע, "זה הבלוג של נתתתתיייי החמוטטטטה ולא כדאי לכם להכנס כי זה חרא של בלוג, אז אל תכנסו!!!!!" טוב מתוקה. אני מבטיחה לך שלא אכנס.