קצרה בכסף קצרה ברגש קצרה בזמן קצרה בטעם קצרת ראייה
קצרה בגובה קצרת שיער קצרת רוח קצרת הבנה קצרת אצבעות
כדור אחד
קצר בשקט
צר המקום מלהכיל את כל מה שיש להגיד
שקצר וקצר וקצר
ואין זמן להספיק דבר
הכל דרך מחשב
דרך מיילים
ללא חלק אנושי
חלילה לא להסתכל אחד לשני בעיניים
המטרה היא לפגוע ולברוח
או כך זה נראה לפחות
וחס וחלילה לא להגיד את האמת בפרצוף
או לנסות לעזור
לאלה שאין להם יכולת לעמוד בפני עצמם
כי היו חכמים מספיק לא לעבור בבה"ד 1
ולהגיע בכל יום מחדש
ולא להבין מה זה נותן לך
ולראות את החיים שלך טסים לנגד עיניך
בלי שאפשר להושיט יד ולמשוך אותם אחורה
למה שהיה פעם
לתמימות ולחיים ההם
שאולי היו משמימים
אבל הם לא סבבו סביב דבר אחד
שתמיד שומעים ברכבת
וזה לא סוגים שונים של צלצולי פולי
וכמויות הילדים
שלובשים אותו הבגד
וגובה המכנסיים שהבנות מגיעות או לא מגיעות אליו
או לשבת ולשמוע אותה מתבכיינת שדבורה נגעה לה בשיער והיא
חייבת להתקלח כי זה ממש מגעיל
מעציב וגורם לחשוב
על למה זה מגיע לך בעצם
לסבול אחרי שלושה ימים של מקלט
ושל חוסר שינה
ודאגה למה שקורה או לא קורה שם בחוץ
וטיפת אור שמש לא נכנסת ומזגזגת בין הזכוכית למסדרון
ואין לך שם כלום מלבד עצמך וכמה טלפונים
וזה לשבת לבד ולבהות ולבעוט
ובלעדיך שום דבר לא מסתדר
אבל אתה לא רוצה את הבלעדיך הזה
אתה לא רוצה את השטות שנקראת אחריות
השטות הזו שהפילה אותך כ"כ הרבה פעמים בדרך
שגרמה לכולם לאהוב אותך פחות ולאהוב אותן יותר
כשאין אף אחד שבאמת בא להגיד בוקר טוב ומה שלומך
ואת   ה       האהובה עליי
כי אתה לא
אתה לא
אתה לא
ואתה לא עומד בזה לפעמים
ויום אחד אתה נשבר
בהתחלה אתה לא שם לב
כי זה לא קורה הרבה
או לפחות אתה מכחיש
שזה נכון
ושאף אחד לא סומך עליך יותר
או מוכן להקשיב למה שיש לך להגיד
ורוצים ממך רק דבר אחד
עבודה
ואתה סה"כ בן 19
ומה הם כבר רוצים
ופתאום אתה אחראי על עוד מישהו
וקשה איתו
ואתה מסתדר חברתית אבל לא מצליח להאציל עליו את הסמכות
ובסוף כשזה לא מתקדם לשום מקום
גם את זה לוקחים ממך
ומוצצים לך את הנשמה החוצה
ושואבים לך את הגאווה
אבל זה רק ימים כאלו
שאתה נשבר ומתפרק וצועק על העולם
ואחרי כמה ימים אתה שוב שמח מאושר ולא מבין
מה קרה לך לפני כמה יממות
וכשאתה עולה רגע למעלה
ומסתכל במבט בוחן
מבין שזו הקליפה
הקליפה המאושרת
והקליפה הדרמטית
שטורקת דלתות ובוכה בחדרי חדרים
ושאתה מתעב את הקליפות האלו
כי לכל הרוחות
מה הם עשו ממך?
ואתה בוכה כי לא נשאר לך שום דבר אחר לעשות
ואתה בוכה בלי סיבה
ואתה בוכה כי אין דבר אחר שיכול להחזיק אותך מליפול
גם לא החברה או החבר
כי מה הם פאקינג מבינים
במה שנחשב אצלך רק לנשום ולשאוף ולא מעבר.
ומצפים ממך להבין
ולהתמודד
ולהמשיך ככה כל יום
וללכת לנקות במטבח אחרי נגדים זוטרים
או להרים שקיות קטשופ מפוצצות מהרצפה
ואתה לא מבין למה בכלל אתה שם
ומה אתה עושה
ולמה אתה מבזבז את זמנך היקר בזה
כי אפילו לעשות קצת ג'וגינג או לעלות על סטפר אתה לא יכול
כי כבר אין לך כוח
והתייאשת אפילו מהכרס של עצמך
אתה יודע שהיא תישאר שם לנצח
כולל סימני המתיחה
ואתה משלים איתם
ואף אחד אחר לא
ולוחצים עליך לא להשלים איתם ולהלחם בהם
וכבר אין לך כוח ושיזדיין העולם
והראש שלך מתפוצץ ואתה מרגיש כ"כ קטן
והם לא באמת יודעים איזו סערה יש בך
הם לא יודעים שאתה בוער
שאתה צווח
שאתה אוכל כורת כותש שורף מבעיר משחית ומדמם
כדי לצאת החוצה
וזה ממאן לצאת
זה נשאר שם
משאיר טעם חמוץ
של מלפפון כבוש שנשאר פתוח הרבה יותר מדי זמן במקרר
ואוכל אותך
אוכל אותך מבפנים
ואתה רק מנסה לעשות סימן
שמשהו לא בסדר
אבל אצלך הכל תמיד בסדר
תמיד יש חיוך דבילי
וחוסר טאקט משווע
כי זה אתה
וככה כולם יודעים
או רוצים לדעת
או לא רוצים לדעת בכלל
אתה סתם עוד משהו שנמצא שם
עוד גרגר קטן בקוסמוס ענק
 
 
וכל מה שחיפשת

ומה שרצית
התבלבל
והתפוגג
במילים.