(עפ"י "צרות טובות", שירו של חנן יובל והחידוש של שלום חנוך)

בעירי היו שתי עלמות

שתי עלמות מתוקות וטעימות

הן היו תמיד כל כך רכות

כל כך רכות, היו העלמות

וזללתי את שתיהן, אלי

זאת שלי הייתה, וזאת שלי

ככה באו לי, קצרות ושמנמנות

שתיים הן וכה לבנבנות

זאת על זו, וזו על זאת

האחת טרפתי בהרים

לפני שיראו בזרוח החמה

ואת השנייה – ליערים

לאחר שהשמש נעלמה

וזללתי את שתיהן, אלי...

איך השומנים גדלים מהר

ואיך התיאבון הולך ומתקצר

והמלאכים רומזים לי כבר

מה אעשה, במי מהן אבחר-

כי זללתי את שתיהן, אלי...

מוקדש לפרה מיוחדת במינה...