לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כנפיים שבורות

כינוי: 

בת: 39

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2007

חרא על הראש שלך


עזבת אותי
השארת אותי בלויה
מרוטה
שבורה
כואבת
עצובה
עייפה
בוכיה
רוצצת את לבי
ירית בו
בלי הכרה
הוא התנפץ לחתיכות ולגורמים
שמעולם לא הרגשתי לפני
לא חוויתי זאת קודם
בחיים לא אמרתי את האמת הזו בפנים של אף אחד.
אני לא בן אדם שאומר דברים
בטח שלא כאלו
ואיכשהו
גרמת לי להוציא את זה החוצה
להוציא את כל מה שאני מרגישה וכל מה שאני חושבת וכל מה שאני אוהבת בך.
אוהבת?
אהבתי?
כל הדברים שאתה עושה
התנועות שלך
האיברים שלך
והכול היה לי טוב ועם הכול הסתדרנו
ופתאום נהיה לך רע?
פתאום החלטת להעיף אותי?
לנדף אותי מהחיים שלך?
כי הייתי שם. הייתי שם 9 חודשים.
ופתאום זה לא בסדר העדיפויות שלך?
פתאום אתה לא מסתדר?
למי אתה משקר?!
לי או לעצמך???
לי לא טוב? או לך לא טוב?
אני צריכה לשקר לעצמי? הייתי צריכה לשתוק כשאמרתי לך שאתה מתרחק ממני?
ואמרת לי זה בתת מודע
ואמרת לי שאתה בטח שלא עושה את זה בכוונה.

ואפשר להסתדר ואפשר להתגבר.
אתה חזק? אני חזקה.
אתה לא
אתה חלש
כ"כ חלש
אתה מוותר על האהבה שלך לטובת הבלבול שלך
סתם בחור טיפוסי
כמו כולם
אם אתה אוהב ואני "מושלמת"
אז מה קרה פתאום?
פתאום נהייתי עליך נטל?
מעמסה?

פעם חשבתי על עצמי דברים כ"כ נוראיים
ואז באת, ושינית הכול, שינית את כל תפיסת עולמי וכל מה שחשבתי על עצמי.
ועכשיו כל הפחד חוזר חזרה.
כל הלבד הזה שהיה כל השנים האלו.
הכול חזר
בגללך.
בגלל שאתה פחדן
כי היית אמור להיות שם בשבילי
בשינויים עכשיו
בעבודה
בדירה
בחיים!!
ואני הייתי אמורה להיות שם בשבילך
בשחרור
בעבודות
עם החברים
הייתי אמורה להיות שם גם
רציתי לקחת אותך פאקינג לחו"ל על חשבוני לשחרור שלך!!!! בהפתעה!!!
 
ואתה פשוט לא רוצה
שאני אהיה שם
ולא משנה מה אמרתי
בכל הבוקר המחורבן הזה
וכל השעות האלו שבכיתי
ואמרתי שאני לא מוכנה
ואני לא עוזבת
ולא מעניין אותי מה
אני לא עוזבת.
מסתבר שלא משנה מה אמרתי, זה לא הזיז לך, נכון?
זה לא היה משנה שום דבר ממה שאמרתי
כי החלטת כבר
החלטת שאין לך יותר צורך בי
אחרי מה?
אחרי שסיימת בי את השימוש שלך?
איך אני אאמין בך עכשיו? אחרי שאיבדתי את האמונה בבני אדם
ואתה יודע את זה
איך?
מתי תחליט כבר?
מתי תחליט את ההחלטה המזוינת הזו, ששברה לי את הלב כ"כ חזק???
מתי תחליט שאתה מוכן להתגבר על כל הקשיים
ביחד
שנתגבר על זה
שהכול יהיה בסדר
ונסתדר
למרות הכול ולמרות המרחק ולמרות התעסוקה.

אני פשוט כ"כ רוצה אותך
ולא רוצה לאבד את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים
ורוצה שתחזור
ותתנצל על איך שפגעת בי
על כל הדמעות שבוזבזו עליך
רק תראה את זה
ותחזור...

נכתב על ידי , 10/6/2007 14:52   בקטגוריות כואב  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



40,686
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליפה וערומה בתיאטרון רוסי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יפה וערומה בתיאטרון רוסי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)