רק בעוד חודש, אסיים את הקורס העצוב הזה
רק בעוד חודש, כבר לא אצטרך לראות את המפקדות היבשות שלי
ולא אצטרך לשמוע כל היום בנות מתבכיינות.
רק בעוד חודש, אעבור לבסיס החדש שלי
רק בעוד חודש, לא אצטרך לסבול תורנויות, מסדרים, הצדעות, מחסור בשעות שינה
ואולי גם אוכל ללכת לחדר כושר.
רק בעוד חודש, אהיה אולי חופשייה (עד כמה שאפשר)
רק בעוד חודש, לא אצטרך לנסוע 9 שעות בכל יום ראשון ושישי
ואולי אצטרך לנסוע קצת פחות.
רק בעוד חודש, אדע בדיוק לאן אני הולכת ומה אני עושה
רק בעוד חודש, ייגמרו כל המבחנים, הבחנים והזוועות
וייגמר לחץ הלימודים סוף סוף.
רק בעוד חודש, תתחיל העבודה במשמרות
רק בעוד חודש, אראה את החבר
וגם זה רק אולי. ואני מתגעגעת.
רק בעוד חודש, לא אצטרך לראות פות כל היום
רק בעוד חודש, לא אצטרך לראות פטמות ענקיות בכל מקום
ואראה רק את שלי.
רק בעוד חודש, אתחיל לבכות שוב, כי אני שונאת פרידות
רק בעוד חודש, אתחיל לכתוב פה הרבה יותר
ואפילו אזכור איפה כל אות במקלדת, כי כבר הספקתי לשכוח.
רק בעוד חודש, שוב אוכל להתעניין באקטואליה
רק בעוד חודש, אולי גם אוכל לראות טלוויזיה
ולא רק תוכניות מוקלטות של אסתי המכוערת
רק בעוד חודש, אהיה בן אדם חדש, שמח ומלא חיים
רק בעוד חודש, כל הגועל נפש של המקלחות והשירותים והאבק והבנות המגעילות ייעלם
ותתחיל התקופה היפה של העבודה האמיתית, עם הטייסים והאנשים הנחמדים שקיימים אי שם.
רק בעוד חודש, יפסיק להיות לי חשבון פלאפון כ"כ גבוה
רק בעוד חודש, אפסיק לקנות שטויות בשקם
ואפסיק לאכול בחדר האוכל עגבניות, מלפפונים וגבינה. למרות שירדתי 2.5 קילו בחודש האחרון.
רק בעוד חודש, תפסקנה הצעידות הארוכות והמתישות
רק בעוד חודש, לא יהיו עוד מדי ב' במידה 2- מ'.
ואז אוכל להיראות כמו נקבה ולא כמו משהו מעוות בשק תפו"א ירוק.

רק בעוד חודש...

ואפילו אמרו לי שאני מושלמת במדים של חיל האוויר.