לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כנפיים שבורות

כינוי: 

בת: 39

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נמנום


 

ראש על ידית הספה
מונח מול הראש שלי
יד אחת מתחת לצוואר
יד שנייה מונחת על המותן
מחבקת חזק
רגל משולבת ברגל
מרגישה את הבטן שלך
עולה מעלה וחוזרת חזרה
בכל נשיפה ושאיפה שלך

מרחק אפס

עוצם עיניים
נשימות קצרות
שהופכות אט אט לנשימות כבדות יותר
חום שיוצא מפיך
ומגיע היישר אל הלחי שלי

מספר תזוזות לא רצוניות של הגוף שלך
מסמנות
שאתה מתחיל לשקוע
עמוק
בתוך השינה המתוקה שלך
ואני אוחזת בך
מחזיקה אותך חזק אחרי כל "טיק" כזה שהגוף שלך עובר כשאתה שוקע בשינה
לא נותנת לך ליפול

מחייכת
שיש לי אותך.
אתה כ"כ מיוחד.

נכתב על ידי , 9/10/2006 16:11   בקטגוריות מדהים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לעזאזל


"
עכשיו כבר הכול בעבר, כמעט הכול, למעשה, הכול חוץ מתוכי, חוץ ממה הרגשתי, אותה אהבה ילדותית, של לבוא אליה ולתת לה חיבוק חזק חזק חזק ואז... אז כבר לא משנה מה קורה, לא משנה האם היא נרדמת עלי ואני תקוע עם קלטת וידאו או שאנחנו מדברים, או שהיא מראה לי תוכן של איזו קופסא, באמת לא משנה, אחרי החיבוק, כל דבר זה רק עליה כלפי מעלה, טיפוס ברמת הכנות, אות אהבה ילדותית שלא חותרת למגע פיזי, רק לכנות, לאמת, לכאב טהור, הנאה טהורה, שתיקה אמיתית ביותר, אחרי החיבוק היא יכולה לקום ואני יודע בדיוק לאן היא הולכת בלי לשאול, אחרי חיבוק חזק חזק, כבר אפשר לנסוע בטרמפים וללכת בגשם זלעפות כדי לראות אותה, אפשר לשבור את כל העקרונות כדי להיות בטוח שהיא בסדר, אחרי חיבוק, זה הריבת מכל הכאב, כמו שהסביר האבא של אניהו, אתה לא עושה כלום, רק מקבל יותר ויותר. ושתזדיין עם מי שבא לה, אני רוצה את החיבוק, אני רוצה קירבה, את אדם הזה שלא אצטרך לחשוב פעמיים לפני שאומר לה "את יודעת, הוא מזמן כבר לא המושלם שלך" אני רוצה שהיא תתיישב בתוכי ותספר לי כל מה שהיא מרגישה, כמו בלילה הראשון שתספר לי הכול, בלי להתבייש, בלי לדאוג, פשוט לפרוק, להתפרק, פשוט כי היא אוהבת אותי, אוהבת שאני מקשיב, אוהבת שאני שם, אוהבת. נראה שבכל זאת הגענו למלכודת שהכנתי לעצמי. אני רוצה שהיא תאהב אותי. לפחות כמו שאני אוהב אותה. ולא רק שאני רוצה אני פשוט כואב כשזה לא קורה (ואין סיבה או דרך שזה יקרה) כואב כמו שרק אני יודע, בעוצמה שאפילו אני כבר לא מכיר. ואי אפשר לרצות שמישהו יאהב אותך.
"
 

זה שלו, וזה מדהים.
ואין לי עוד מה להגיד.
אז רק אשתוק ואלך.
נכתב על ידי , 20/5/2004 01:09   בקטגוריות מדהים  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



40,686
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליפה וערומה בתיאטרון רוסי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יפה וערומה בתיאטרון רוסי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)