Through my rise&fall

הבטחתי לעצמי לנסות להוריד מינון של הרגלים מגונים שאני לא שמח מהם. למשל:

• נרגילה- אני לא זוכר תקופה שבה לא עישנתי נרגילה. מאז ומתמיד זוכר את עצמי נהנה ממנה. האם זה טוב? לא. אבל זה מספק לי הנאה. איך מאזנים? 

• אוננות- מנסה לחשוב איך מורידים את המינון. האמת שזה לא כל כך הרבה כרגע. פעמים בשבוע בערך בעיקר בסופ"ש. מנסה לחשוב מאיפה זה נובע. חוסר סיפוק מיני. וודאי. העיניין זה שאני אוהב את ההרגשה שזה גורם לי. זה גורם לי לנקות מעצמי מלנסות להתחיל עם בחורות וזה כאילו נותן לי הרגשה שזה בסדר. כאילו הכל טוב מבחינת זוגיות. מחליק ימינה שמאלה בטינדר שולח אינסוף הודעות באוקייקיופיד כן יש הצלחות אבל שאני לא יכול להגדיר אותן כך. כלומר הלוואי והיה לי הצלחות מהסוג שאני באמת רוצה שאני יודע שלא התפשרתי. ואני כרגע שומר על סטנדרט גבוה. מורל החברה של פישי אומרת שאני לא יוזם מספיק, כששאלתי אותה מה חסר בי, היא אמרה שאני לא תוקף מספיק. לא לוקח את האקסטרא צעד קדימה. כלומר לא כמו בפרוייקטים שלי בצבא ששם אני מתכנן הכל מראש כאן ביחסים בין אנשים קצת קשה לחזות מה יהיה אבל לפחות ניתן יהיה למצות את הניסיון, כן זאת המילה שחיפשתי "למצות" לסחוט את הלימון כמה שניתן. למרות שאבא אמא סבא וסבתא וכולם מנסים למצוא לי בת זוג וגם ספיר בצבא אומר "נמצא לך בת זוג טובה" וגם המפקד שלי וגם המקבילה שלי לאה אומרים "נמצא לך אישה עד שתסיים כאן תפקיד" האמת שאני לא רוצה לעשות דברים בלחץ. מצד אחד רוצה את זה ומצד שני אם זאת לא המתאימה אין לי מה למהר, עכשיו אני במצב שיש לי משאבים ואני דיי חופשי אחרי התואר- וואלה טוב לי!

• מריטת שערות- יש לי הרגל מגונה שאני לא כל כך מבין מאיפה הוא הגיע כנראה לחץ נפשי כלשהו כשאני נמצא בתפקיד מפתח התחלתי למרוט שערות מהגבות מהידיים. זה מצביע על משהו עמוק נפשי. אולי איזה מועקה ששוכנת בתוכי. הרגל מוזר שנשאר מאז אירוע שחוויתי. האמת שאני זוכר את זה עוד מאז שהייתי עם ריטה. זה סביבות 2009 והיא שנאה את ההרגל הזה.

• כסיסת ציפורניים- את ההרגל הזה אני זוכר מאז ומתמיד אמא תמיד מעירה לי על זה. האמת שזה יכול להיות שאריות של טראומה שהייתה לי בילדות. אין לי מושג איזו בדיוק.

האמת שהשאלה הגדולה זה איך מנצחים את ההרגלים המגונים האלה. והאם זה באמת מתועדף אצלי ברשימה עכשיו שהראש נקי?

הגיע הזמן לתעדף את העיניינים הקטנים האלה שהפריעו לי תמיד במהלך החיים ורציתי לטפל בהם אבל הראש שלי לא היה במאת האחוזים שם.