.Once more, with feeling No Shit. |
| 10/2006
\= אין לי כוח. לא למחר ולא לכלום. ואני לא הולך לישון כדי שמחר לא יגיע. כשבעצם מה שאני רוצה זה ללכת לישון עכשיו ולא לקום... לא יודע עד מתי. אז שוב לבטל את מחר? שוב לאכזב אנשים? לעזאזל, נמאס לי לאכזב, נמאס לי להתאכזב, נמאס לי שמשקעים מן העבר לא עוזבים אותי...
וגם היום עשיתי החלטה שמפחידה אותי. כי כמו שאמרתי לכמה שיודעים מה היא, היא סוג של מוצא אחרון. ומוצא אחרון זה לא כיף, כי אחריו אין עוד מה לעשות.
אתם תכעסו אם אני שוב אנוח לבדי שישבת הזה ושבוע הבא, עשו טובה, כולם, תגיעו?
כבר אין לי כוח לעדכן ואני לא אחפור לכם שבוע. רק עשו כולם מאמץ, בואו שבוע הבא, יהיה כיף, אחרי שבוע של עבודה קשה בצבא שגם לקראתו אני רוצה לנוח לבד מחר. בבקשה? והיי, אולי בשבת אוכל לבקר חלק מכם וגם מחר. אבל אני רוצה לישון בשקט ואת הזמן שלי לבד, וזה נהדר, בהתחשב בזה שההורים אינם.
| |
|