פלוגת צער, של אביב גפן.
פלוגת הצער היום בלילה ניצחה את פלוגת השמחה חיילי הדמעות ירו צרור של בדידות על תותחי האהבה חיילי החיוך ירו חץ של אושר פלוגת הצער לא נפגעה חיילי החיוך ספגו רימון של נוסטלגיה פלוגת הצער היום ניצחה ומאז כל ערב הם פותחים שולחן בחדר ליבי הקטן לפעמים השמחה שולחת מרגלים אך לרוב מגלים את כולם הצער עושה אימונים בין רכסי היאוש שנמצאים ליד הר השתיקה הגדול הם שטים על ספינה עשויה מחשיש הם שטים על הים שעשוי אלכוהול אז אם פתאום אתה שומע בלילה תהלוכת צער ליד חלונך אז כנראה שפלוגת הצער הלילה ניצחה גם אותך
אני שמחה בכללי, אני לא משכנעת אותי להיות עצובה.
ושמחה הוא רגש חזק, הרבה יותר חזק מעצבות.
אז השמחה תנצח.
אבל המלחמה הזאת כל כך עושה רע בלב, חור.. אי אפשר להיות שמחים לגמרי כאן במרכז שלא יודעים מה הולך בצפון. לפחות הפסקת אש. גם משהו לא?!
לדבר על הנושא הזה כל כך לא ראוי בפוסט שכזה.
שימותו הגויים.
חבר'ה, לחופש נותרו רק עוד שבעה עשר ימים הוא עבר כל כך מהר בעזרת המחנ"ק והקורס.
ובעזרת עוד המון דברים.
בעזרת החברות המדהימות שלי [:
לא התחלתי את העבודה במתמטיקה אני כל כך מאוכזבת מעצמי. אני חייבת להתחיל. ואני צריכה להסגר על עצמי לגבי שנה הבאה.
אני רוצה לפתוח נושא שלא יהיה קשור לפסוט הזה, כנראה אני אניח לו להסתיים ככה.
הייתי חייב לכתוב כמה משפטים בבלוג.
לא עוד שטויות.
אני אמשיך(אתחיל) ללמוד לי. שאהנה.
המשך חופש מהנה חברים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: