נשארו רק עוד חמישה ימים. זה כלום.
ויש לי חוברת שלמה למתמטיקה. אני בעמ' 5 מתוך 16. ~קריאות ייאי~.
לא נורא, כולם לא עשו, או יעשו. אני לא דואגת:] בטח המבחן בכלל יערך לקראת סוף ספטמבר, ולפני כן יכינו אותנו מראש, ויעשו לנו חזרה על החומר.
-וואו-.
אני מדריכה שכבת ו' במכבי. אני כל כך שמחה, ומפחדת. זו אחראיות ענקית.
גם דורין (חברה) מדריכה ו'. (יש שתי קבוצות).
וזה מוזר שחמשושיות (כיתה ט') קיבלו הדרכת ו'. כביכול אני הכי שמחה שבעולם, זו באמת אחראיות וזה אומר שסומכים עליי.
אבל ישנן שישיסטיות (כיתה י') שקיבלו הדרכת קבוצות יותר נמוכות (ג', ד', ה'), וזה לא הכי בסדר, ואני לא מרגישה בזה נוח עם עצמי ובכל זאת אני מאושרת שאני מדריכה ו'.
למרות שאחרי המחנ"ק בהתנסויות שלי, הייתי כל כך מאושרת אחרי הדרכת הג'. שעכשיו יהיו כיתות ד'. אני כל כך אתגעגע לצוציקים הקטנים:] זה הדבר הכי חמוד שיש.
אני מאמינה שיהיה טוב ואני אסתדר עם ההדרכה.
אבל אחר כך שאני מתחילה לחשוב על השאר..
על ריקוד, קלידים ותאטרון.
ריקוד?! שאני בכלל רוצה לפנות למשהו יותר רציני, להשקיע, להתמיד. היות טובה.. לקחת את זה הלאה, איתי, פשוט להמשיך, להצליח. כי ריקוד זו דרך חדשה, זו אהבה.
קלידים?! תכלס, אם לא הייתי מקבלת דחיפה מהמשפחה לא הייתי ממש ניגשת לתחום. הייתה לי אורגנית פשוטה מגיל 6 עד לגיל 12בערך. פשוט הייתי יושבת ומנגנת. מה שבא בטוב, ומה שמתנגנן. מה שרציתי לדעת, אחרי ניסיונות קלים כבר הצלחתי. הם אמרו שיש לי כשרון מוזיקלי וללכת על זה, ואני אוהבת את זה. ולפעמים גפם אני מנסה להלחין כמה שירים, וזה נחמד (צריך רק להמשיך ללמוד אקורדים).
תאטרון? אחרי הצגת סוף שנה, ממש ירד לי הבטחון בתאטרון, קיבלתי תפקיד ממש מטומטמם שלא אהבתי, ואז עלו לי הרגשות שפתאום אני לא משחקת טוב.. אבל אם לא אוהבים דמות, אי אפשר לגלם אותה.. לא שלא הצלחתי, דווקא אמרו לי שעשיתי ת'תפקיד טוב, פשוט לא התלהבתי ממנו. אני מקווה שזה הכל, כייון שאני נזכרת באמצע שנה וכל האילתורים וההצגות הקטנות שערכנו, היה כייף, ודווקא הלך לי טוב מאוד. השנה אני אלך על תאטרון יותר רציני ואחליט אם זה באמת בשבילי- אם כדאי לי להמשיך בזה.
ובבית? אני עדיין ממשיכה לי בציור, שירה, כתיבה וכל מה שאני אוהבת[:.
מה שהצחיק אותי שאתמול משי אמרה לי להצטרף ללהקה/מקהלת זמר/ צעירי גדרה קיצר.. חח הרגה אותי.
שוני בריוני- יהיה טוב, אוהבת אותך:](לא נגמר, ולא עבר)
כיתה ט'? צריך להשקיע, שיבוצים ליחידות. אימל'ה.
צריך לקרוע את התחת.
ועם כל התוכניות האלו.. ולא לשכוח את כל החברות שאני לא יכולה בלעדיהן וזה אומר להפגש איתן הרבה(:])
והכל ביחד, יהרוג אותי.
אני מקווה לטוב, טוב מאוד. ואמןן שיהיה בסדר.
(בלאט אני לא יכולה לתאר את זה)
שתהיה שנה טובה, והמשך חמישה ימים מהנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
