אני יושבת בחדר שלך עכשיו, מול המחשב [כמה מפתיע], מנסה לחשוב מה לכתוב לך.
כבר מהשיחה הראשונה שהייתה לנו, לפני קצת יותר מחודש, ידעתי ש"זאת תחילתה של ידידות מופלאה".
את זוכרת את השיחה הזאת? .. כמה חפרנו. (:
משום מה סיפרנו אחת לשניה דברים שרק מעטים ביותר יודעים, לפחות אצלי.
ועכשיו כשאני יושבת אצלך בחדר, ומסביבי התמונות שלך עם חברות, אנשים שמאז ומתמיד הכרת, והיו שם בשבילך.
אני תוהה אם אי פעם גם אני אופיע פה, בין כל החיוכים האלה.

שיר. כמה משמעות יש לשם הזה.
"..מילים, מילים, מילים בשיר נכתב.
.אני קרוב בשיר כמו הנשימה,
באהבה נפתח,
ונסיים במה?
ונסיים במי?
אולי בך, אולי בי?
אולי בלי מילים,
אחרי הכל,
עכשיו את שיר שלי.." - שלמה ארצי -
אז שיר, עם כל הירידות, ההשמצות, הכאפות, ><
אני רק רוצה שתדעי, שאני פשוט שמחה שנכנסת לחיי. באמת.
ואני פשוט תמיד פה בשבילך. לשמחתך או לצערך, לא תוכלי להיפטר ממני .
שלך תמיד,
שיר.
אה, ושיריק?
אני אוהבת אותך.