..זה משהו שאי אפשר להסביר.
..זה משהו שקשה לתאר.
ואם זה קשה להסברה- זה משהו לא מובן.
קשה להתמודד עם דברים שאתה אפילו לא מבין למה ואיך- גם כשאתה מנסה בכל הכוח.
קשה לנסות להיות טוב.
טוב בשביל כולם.
כי אתה רוצה להיות טוב, כמו שאתה מצפה שיהיו טובים אליך.
אתה רוצה להיות שמה ולתמוך בחברים, אתה רוצה להיות שם ולצחוק, אתה רוצה לחבק ולאהוב.
אבל לפעמים אתה לא מקבל את אותו הדבר, או לא מרגיש ככה.
וזה שובר אותך.
ואז אתה שואל את עצמך "למה?"
ואתה מנסה להבין איך אנשים אחרים מצליחים כ"כ בקלות, ואיך בכלל
בצביעות?
אני משתדלת להיות הכי כנה שיש, גם כשזה רע, גם אם קשה לי- כי זה מה שאני מצפה שיהיו איתי.
אני משתדלת לא להגיד דברים שאני אתחרט עליהם, ולא לפגוע באנשים תוך כדי.
אני משתדלת לא לחשוב לפני שאני מדברת בשביל להיות טבעית.
אני משתדלת לא לאבד את מי שאני תוך כדי ההתערבבות בחברה.
אני משתדלת למצוא את עצמי בחברה.
אני פשוט משתדלת לנהוג ב"מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך"
לאחרונה אני שוב לא פרופורציונלית בעצבים שלי.
טלי(ה) מעצבנות אותי.
טלי-מתמטיקה-, וטליה-ג'אז-.
All you need is love
ולא, לא אהבה של החבר.
האהבה כשמה היא, לאהוב, לאהב ולתת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: