אוו פאקינג דמאט. החופש עובר בצורה כל כך מהנה שזה כל כך מפחדת שהוא ייגמר.
אבל, כן, זה קורה, זה יקרה בעוד שלושה שבועות. לא כייף=[
21 ימים, קניות לבצפר, קניות בכללי, חברות, יציאות, ימי כייף ו....חוברת למתמטיקה!- הרסתי את הסדרה החלומית הא?!
עזבו חוברת משהו נחמד 40 דפים של כיתה ו'- כל עמוד שלושה תרגילים בערך. 16 עמודים, כל עמוד בערך 60 תר'?! (תרגילים עם המשוואות). יש גם עמודים עם קצת פחות. אבל יש המון.=[.
ועוד בצרפתית יש!
לא משנה, אל נשקע בדיכי הלימודים:S
בנימה אופטימית- יהיה טוב!
אתמול חזרתי ממשי בשעה 11בבוקר. מדוע כל כך מוקדם? כי אימא שלי (הנחמדה הזאת) הייתה בגדרה אחרי קניות. אז למה לא להתעלל בשיר ולהעיר אותה ב11?! בלאט. אני בקושי ישנה!
היה מצחיקק אצל משי, ראינו סרטונים של פאני ובניהם את יהודה לוי מחליק(בשביל העילגים, מתחלק), כמה צחקנו יאוולי. וראינו מלא דבירם על מגלשות וחתולים ומלא שטויות, ואנחנו מתווכחות מי תשב בכסא, כמובן שאני הייתי בפנים עד שהדפקנית(:P) הקימה אותי ועברתי למיטה.
מכירים את זה שאתם צוחקים דקות שלמות, נראים כמו פרה שחולבים אותה ולא מצליחים להוציא מילה אחת? פשוט כואבת הבטן ומנסים לנשום אבל לא הולך וממשיכים לצחוק כמו פרות (במקרה שלנו לא כמו).
ראינו טלויזיה, צחקקנו והיה כייף.
אוח פאק דמאט, איך שכחתי את הריצה שהייתה יום לפני! אנחנו כל כך ל-א בכושר!
התחלנו לרוץ מהבית שלה לכיוון השכונות הצבאיות ואז למרכז והמשכנו עד בית הכנסת. רצנו עם מכנסונים וגופיות כמו פוסטמות! ואז איזה ילד צועק לנו:"ילדה, כמה את עולה?!" ושתינו מתות מצחוק, זה היה רק בהתחלה! וגם כן העצים הנמוכים האלו במדרכות גדרה! אפילו הראש ש-ל-י מגיע לשמה! ואנחנו רצות, רצות וכל שניה צריך לכופף ת'ראש. הרגשתי כל כך אהבלה מאושרת, הרגשה מעולה אני חייבת לציין!
ואז משי פתאום באה ביציאה: "קשה ליייייייי"!! ואני בהשפעת שירי מחנ"ק 2006 (משהו משהו משהו אש!) ממשיכה אותה:"לוותר עליה, למרות שהיא ילדה רעה" עכשיו שמספרים זה נשמע כל כך עלוב אבל כמה שאנחנו צוחקות משטויות, הורדנו הרבה קלוריות!
ואנחנו ממשיכות והולכות במרכז (פאדיחות לרוץ!) וקלטנו את נוי לוי ורננה יושבות שמה מבלעות להן בייכייף~! ;] ואנחנווו רצותת מסריחות! זה היה פאדחני!
אז אני ומשי ממשיכות לרוץץ ועובורת מהכביש למדרכה ומהמדרכה לכביש כי נמאס כבר לכופף ת'גב בגלל עלים שנכנסים לפה כשמתנשפים בכבדות!
וזא הגענו לכיכרר האחרונה לפני שעולים למעלה לאזור הגבעה, (אומר לכם הרבה!) ואז פנינו למעלה ות'אמתי שלא ליי ולא לה היה שמץ! והגענו לרחוב ה"שחר" ושובב קריוקיי:" פתאום שנדמהה שהשחר לא יפציעע לעולםם!" וקיצר אחת הריצות המצחיקות, המטישות, ולא העוזרות שעשיתיי. היה כייף:]
אתמולל?! וואלה לא זוכרת מה היה אתמול:|
אני יודעת שהתעוררתי, אכלתי, התקלחתי ומן הסתם הייתי במחשב:S.
ואיכשהו הגיע עשרים לחמש הוייתי חייבת לעוף לתחנה לנסוע באוטובוס בשביל ישיבות הדרכה עם מיכלולו על שנה הבאה במכבי. הלך לא רע טפו טפו טפו. לא פותחת פה לשטן והלוואי שיהיה טוב:]
ואממ *משנה נושא*
נויהה מזל טובב! (תאריך עברי:]) ביום האהבה:P כמה שנאה הבאת ביום הזה כשנולדת! סתם ילדה, אוהבת אותך.
*חוזרת לנושא*
אזז כל הבלאגן הזה שהיה עד שנכנס, נונה התקשרה כבר לנטלי שתבואא ולפני זה אני ונונה ישבנו בבית תמר ושתינו לנו אייסקפה:].. (כמה שזה לא קשור, פשוט נזכרתי כמה בא לי!) ואז הכל המשיך ונטלי באה ובכתה על זה שהיא מפספסת פלוריסיינטה, אויי לא! חח
והגענו כבר אליי והלכנו לחדר, והצלחתי לגרום לה להפסיק עם הטלוזייה והלכנו ל"מרכז", קניתי עוד משהו בשביל הבריסטולים על הקיר!
הגענו, אכלנו למטה! דיברנוו! עלינו למעלהה שמענו מוזיקהה ריאנו טלוזייה, היינו במחשב, קשקשנו על הקיר (ברסטולים)ונטי כתבה לי ברכה ארוכה וממש יפה!! היה מצחיקק וכייף! וגם מדדננו בגדים כמו פקצאות חסרות מעש ודיברנו עם חנ'צה חצי שעה בטל' חח וגם נמרוד התקשר והרן והיה מצחיק:]
פשוט נהננו! ב4 ירדנו למטה וטחנו עוד אוכל, עאלק דיאטהה:] בסביבות רבע לחמש עלינוו ושמתי דיסק של שעה וחציי ואנחנו מדברות ומדברות ונטי נתנה לי הרגשה טובה (היא יודעת על מה אני מדברת) וזה היה משחרר ושיחה טובה! וכבר הגיע 6וחצי בערךך! ולא משנו לבב הדיסק נגמרר! והמשכנו לדב רעודד בערךך עד 7!.. ואז היינו קרועות מעייפות! והיה כל הזמן על מה לדבר ט'חח עד שהילדה טרחה להגיע אליי:P!
והיום?! יום ה-א-ה-ב-ה!
זה טוב או רע?!
אני הולכת לישון אצל חנצ'ה. שלושה ימים עם חברות. ועוד איזה חברות? מדהימות:]
הולך להיות כייף אצל חנצ'ה! כמו תמידד:] וכמובןן שהיום אני אראה שוב את משי ואת נטיי ואני אראה גם את נויה וברברה=] לפני!
קיצר, ימים של כייף הולכים לעבור.
אולי אני אדעכן מחר, מעצבן לכתוב מה עשיתי ולא רגשות והכל. מה שאמרתי שאעשה, ועשיתי. פשוט חופש כל כך מהנה שיש חשק לכתוב ולכתוב.
אוהבת אתכם כל כך הרבה.
שיר.