אבל חבל באמת!!!
בניסיונות ממושכים לגבות את הבלוגים שלי (יש לי שניים, השני אנונימי) פתאום חלפו אל מול עיני שנים רבות של הגיגים- לפתע גוללה בפני האשה שאני, הנערה שהייתי, הבחורה שגדלתי להיות, והאישה שבגרתי להיות היום.
חלק מהדברים שם מרגשים ממש!
חלק היו נסיונות נואשים להשגת תשומת לב, שלא צלחו מאוד.
גם קצת הבנתי באיזשהו מקום שהישראבלוג הוא היה הקיר פייסבוק של פעם... וזו הבנה די משעשעת בפני עצמה....
האמת שעצוב לי, אפילו קצת כואב, לקחתי ע עצמי את הפרויקטים של הבלוגים האלו בשביל לתרגל עצמי בכתיבה, אם כי מעולם לא זכיתי ליותר מדי רייטינג מסחרר, מה שלא תרם לבטחון עצמי גבוה ואמונה בכישורי הכתיבה שלי....
מפה לשם- ישראבלוג נסגר, או שעובר פלטפורמה, לא יודעת אם נצליח להמשיך, אם המעבר יצליח, ונוכל לחדש את עצמנו ואת חוטי חיינו הרקומים וירטואלית.
היה לי נחמד לדעת שישרא תמיד כאן בשבילי... למתי שאצטרך לפרוק, או לכתוב שטויות, או להעלות דברים מסגירים באינטרנט, שיחזרו לרדוף אותי ביום שבו אתפרסם סוף סוף (מגלומניה משו).
אז מה ישראבלוג היה עבורכם? ולמה תתגעגעו יותר מכל?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
