מכירים את זה שאתם מכינים תה ואין לכם סבלנות לגרור את התיון עד הפח אז אתם מניחים אותו בתוך כוס או על צלחת מלוכלכת שמונחת על שיש?

מכירים את זה שברגע שיש שם תיון אחד, תמיד יצטרף אליו עוד תיון ועוד תיון ואחרי כמה שעות תהיה שם צלחת מלאה בתיונים, צלחת התיונים....

החלפתי היום דיו במדפסת שלי בפעם השלישית אולי מזה חודשיים. זה פשוט איום ונורא... זו מדפסת עם ארבע קופסאות לדיו ובכל פעם המדפסת מודיעה לי רק על צבע אחד, אני הולכת לקנות את הצבע הזה ורק אחרי שאני מחליפה אותו, פתאום המדפסת אומרת לי שעוד צבע חסר.

והיא לא מוכנה להדפיס בלי שיהיו לה את כל הצבעים.

וכל הצבעים נגמרים כל הזמן.

אני מתחילה לשנוא טכנולוגיה...

אתמול ניהלתי שיחה מאוד מעניינת בשירותים של "הקאמרי" (ראיתי את המפיקים, היה יפה מאוד, תודה ששאלתם... ותודה ל- E-male שהזמין אותי להצגה, וגם תודה לו על זה שהוא חבר טוב....שלא קורא את הבלוג אף פעם אז הוא אפילו לא ידע שזה מה שאני חושבת עליו) עם זקנה שלא הצליחה לפתוח לעצמה את הברז כי יש לו חיישן שאמור לפתוח אותו באופן אוטומטי.

טוב, השיחה לא הייתה מאוד מעניינת.... רק קבלנו שתינו על העובדה שכ"כ קשה להתרגל היום לכל הקידמה.

ומה היה רע בברז הרגיל?

מכירים את זה שאתם רוצים מישהו אבל זה כ"כ מורכב שאתם מתחילים לחשוב שזה כבר ממש לא שווה את האנרגיה שאתם מוציאים על זה?

מה יותר קשה, הוצאת האנרגיה על מישהו שאוהבים או הניסיון לחסוך באנרגיה הזאת ע"י שכנוע עצמי שאם זה כזה מסובך זה כנראה לא יכול להיות מוצלח?

ואיך לעזאזל עושים את זה? איך אני יכולה לשכנע את הרגש שלי שזה לא מספיק טוב אם אפילו באופן רציונלי קשה לי להחליט אם זה באמת באמת באופן סופי פשוט לא שווה את זה?

יש לי מבחן ענק מחר ואני לא יודעת כלום.

אני לא מצליחה להבין את השאננות שלי.

אבל אם כבר שאננות... אני מקווה שהיא תישאר גם אחרי שאני אקבל את הציונים ואראה לאילו מועדי ב' אני נאלצת לגשת.

עכשיו אני רגועה אבל מפחידה אותי המחשבה על הלחץ שאני אכנס אליו כשיתחילו לזרום אליי הציונים בכל המבחנים. לא רוצה להיות בלחץ. אני חייבת לעבוד על זה. ואני חייבת להספיק לעבוד על זה לפני שזה תוקף. השאלה היא איך אני עובדת על זה בלי להתאמן על זה תוך כדי שזה קורה?

כואבת לי הבטן. פתאום יש לי בלבלות בבטן כל הזמן ואני לא יודעת למה.

אולי אני בהריון?

הלוואי.... אני צריכה להעסיק את עצמי במשהו ואם זה לא בן זוג אז האמת שדי מתאים לי ילד :)

וואו, פתאום נפל עליי פחד נוראי.

אני מרגישה נורא לבד....

תמיד כשאני כותבת פוסטים אני נהיית עצובה. אני לא צריכה לכתוב יותר.... זה רק עושה לי רע.

ההורים שלי חזרו מאמסטרדם והביאו הביתה רק שטויות…. כל מיני ראשים של בעלי חיים שעשויים מפרווה ואפשר לתלות על הקיר. אח, תנו לי לנסוע לאמסטרדם.. אני אנצל שם את הזמן כמו שצריך (כשאני פיכחת ושולטת בעצמי לחלוטין כמובן)

איך שנגמרים המבחנים שלי אני נוסעת לחרמון, לא אכפת לי… אני אסע.

אני רק צריך לפרסם מכרז למציאת מישהו שיסע איתי. אני צריכה מישהו שיהיה לי כיף לנסוע איתו…

אין לי עם מי לנסוע…. כי אני לבד….

L

טוב, אני חייבת לחזור ללמוד...

המשך יום נפלא.