מכירים את הקטע הזה ב"מעודדות צמודות" שיש להן שרביט כזה של הקבוצה שאם מפילים אותו על הרצפה זה עושה מזל רע ואז אחת הבנות מפילה אותו בכוונה וכולן מסתכלות עליה באימה?
טוב, אז תמר העבירה לי את שרביט הפחד המשונה הזה שמסתובב פה כבר כמה זמן והדבר הראשון שעבר לי בראש היה לשמוט אותו לארץ ולעשות לכולם מזל רע!
טוב... על מי אני עובדת, אני לא באמת כזאת.
אז 3 דברים שמפחידים אותי:
- מפחדת שלא ייצא ממני כלום- כל החיים מספרים לי איזה פוטנציאל יש לי, אבל מה הם מבינים בכלל. הם עוד לא ניסו להיות אני אף פעם.
- כשאני מספרת שאני לבד (אפילו אם זה לא בנימה רוטנת) אנשים מיד אומרים לי: "אבל את עוד צעירה!" אני מפחדת מהפעם הראשונה שבה כבר לא יאמרו לי את זה.
- אני מפחדת מהמוות- שלי או של אדם קרוב, זה הרי חייב לבוא מתי שהוא ויותר מדי CSI עוד לא עשה טוב לאף אחד.
ואני מעבירה את השרביט הזה (בזהירות, שלא ייפול) ל:
פנטזיונרית קריזיונרית
בחור טוב
גארפילד
יום נפלא...